ת"א 29153-11-14 קאעוד נ' באדור ואח'

לפניי בקשה למתן צו זמני אשר יאסור על המשיבים 3-1 (להלן- "המשיבים"),להשכיר מחסן שבבעלותם לצד ג', לעשות במחסן שימוש למגורים, לשפץ את המחסן, או להפריע למבקשת לעשות שימוש במטבחון ושירותים המצויים במסדרון המוביל אל המחסן.

המבקשת מחזיקה כדיירת מוגנת בחדר השייך למשיבים, ואשר מצוי ברחוב הכנסיות בעיר העתיקה בירושלים. כמו כן, מחזיקה המבקשת כדיירת מוגנת במסדרון הנמצא באותו מתחם בנפרד מן החדר. מסדרון זה משמש את המבקשת כמטבחון ובקצהו יש חדר שירותים ומקלחת שגם בהם משתמשת המבקשת. במסדרון האמור, אשר שייך למשיבים, יש פתח המוביל למחסן, אשר גם הוא שייך למשיבים. בעבר התנהלו בין המבקשת למשיבים שני הליכים משפטיים. ההליך הראשון התנהל במסגרת ת.א. 7499/84 בפני כב' השופט נאשף, ובסיומו הגיעו הצדדים להסכם פשרה מיום 17/03/87 אשר קיבל תוקף של פסק דין. וזה נוסח ההסכם כפי שתורגם בדיון שהתקיים לפניי:

"1. המנוח (הכוונה למורישם של המשיבים אשר היה הבעלים של הנכס בעבר – א.ר.), מודה בזכותה של הנתבעת (המבקשת בהליך שלפניי – א.ר.), בהתאם לחוק הגנת הדייר בעניין החדר הגדול (הכוונה לחדר בו מחזיקה המבקשת עד היום – א.ר.), והמעבר כשימוש במטבח כפי שהיה עד היום.

2. הנתבעת מודה בזכותו של התובע לעשות שימוש במחסן מול החדר.

3.הנתבעת מוותרת על זכותה בגין החדר הקטן ממול החדר הגדול לטובת התובע, והיא מוסרת לו את המפתחות תוך חודשיים מהיום"

(עמ' 5 ש' 14-8).

ההליך השני בין הצדדים התקיים במסגרת ת.א. 23118/99 אשר נדון בפני כב' השופטת מלכה אביב. ביום 10/07/03 ניתן פסק דין בהליך זה, אשר בו נקבע כי תביעת הפינוי שהוגשה נגד המבקשת נדחית, וכי:

"הנתבעת (המבקשת שלפניי – א.ר.), לא תתרחץ ולא תעשה צרכים בדירה. הנתבעת תהיה זכאית להשתמש בשירותים אשר בקומה מעל ובכלל זה במקלחת המאולתרת הנמצאת שם..."

ובאשר למחסן, כב' השופטת אביב לא נדרשה לשאלה מה טיב השימוש שרשאים לעשות בו המשיבים.