ת"א 29116-11-14 סטבינסקי נ' מדינת ישראל ואח'

בפני מונחת בקשת המבקשת, הנתבעת 1, להשלמת החסר בתשלום אגרה ולחילופין בקשה למחיקה על הסף מחמת אי תשלום אגרה מספקת בהתאם לתקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") ולעיכוב כל דיון והליך בתובענה עד לאחר תשלום החסר האמור, כמו כן מונחת תגובת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") , התובעת, לבקשה שבפני ותשובת המבקשת לתגובת המשיבה 1.

להלן תמצית העובדות הרלבנטיות העולות מכתב התביעה:

א.המשיבה 1, התובעת, ביקשה לייבא ארצה יבוא אישי רכב פרטי. המבקשת הינה הנתבעת 1 בכתב התביעה. המשיב 3 הינו המנהל של משיבה 2 והם נתבעים 2 ו 3 סיפקו שירותי יעוץ לצורך יבוא הרכב.

ב.המשיבה 1 סיכמה עם המשיבה 2 את התשלום הכולל שיכסה את עלות רכישת כלי הרכב לרבות מיסי היבוא. המשיבה 1 שילמה למשיבה 2 את מלוא הסכומים שנדרשו באמצעות המחאות בנקאיות ובאמצעות טרייד אין של רכב ישן בבעלות המשיבה 1.

ג.המשיבה קיבלה לידיה הודעת גירעון לפיה המשיבה 2 מבקשת ממנה להוסיף ולשלם עבור המיסים לאור הודעת המבקשת באמצעות בית המכס באשדוד, להוסיף ולשלם מס בעקבות חישוב חדש שנעשה על ידי המבקשת.

ד.בסעיפים 31 ו – 33 לכתב התביעה נדרש בית המשפט להכריז כי הודעת הגרעון בטלה. בסעיפים 35-37 ו- 42 נדרש בית המשפט לחייב את המשיבים 2 ו 3 בתשלום מלוא סכומי הגירעון.

להלן יובאו עיקרי טענות הבקשה:

א.המהות האמיתית של התביעה להכריז כי הודעת החיוב, קרי, הודעת הגירעון, מבוטלת היא תובענה כספית ולא תובענה לסעד הצהרתי. כפי שעולה מניסוח סעיפים 35-37 לתביעה, נדרש כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים 2 ו – 3 בתשלום סכומי הגירעון באמצעות הצהרה על כך. מכאן שמדובר בסעד לתשלום כספים. בהמשך לכך, ביקשה המבקשת, שלא להידרש כלל להליך כל עוד לא שולמה האגרה הדרושה וכן ביקשה לחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה.

ב.המשיבה שילמה אגרה בסך של 657 ₪ בלבד בהתאם לסעד הצהרתי, ולא שילמה את האגרה בגין תביעה לסכום קצוב, שיש לשלם בגינה אגרה בסך 2.5% מסכום התביעה.