ת"א 2909-03-11 נסראלדין נ' מועצה מקומית

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

על פי האמור בכתב התביעה, נפגעה התובעת ביום 16.3.04 בתאונה המטילה לטענתה אחריות נזיקית על הנתבעת, המועצה המקומית דלית אל כרמל (להלן: "הנתבעת").

בסעיף 4 לכתב התביעה, מתארת התובעת את נסיבות פגיעתה:

"ביום 16.3.04 או בסמוך לכך בעת הליכתה של התובעת בכביש ו/או בדרך שבאיזור מגוריה, נתקלה בשבר בשולי הכביש ו/או הדרך ו/או המעבר וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה בכל חלקי גופה ובפרט ביד ובמרפק ימין בהם אובחן כי נגרם לה שבר".

התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת רפואית של המומחה ד"ר גורן צבי, אשר העריך את נכותה בשיעור 15% בגין מצב לאחר שבר של ראש הרדיוס מימין.

הנתבעת חלקה על חבותה והגישה חוו"ד נגדית של המומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר דניאל משה, אשר לא קבע לתובעת כל נכות צמיתה.

נוכח הפערים בין חוות הדעת וטרם בירור שאלת החבות, מונה ד"ר רייכל מיכאל כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי, לבחינת מצבה של התובעת.

ד"ר רייכל בחוות דעתו לא קבע לתובעת אחוזי נכות.

נשלחו שאלות הבהרה לד"ר רייכל והוא אף נחקר והעיד בישיבה מיום 16.10.13 וזאת לאחר שהתובעת לא השלימה עם חוות דעתו וביקשה להעיד אותו על חוות הדעת.

ד"ר רייכל העיד בישיבת קדם משפט מורחב, אשר שימש דיון סופי ועדות התובעת ובעלה נשמעו בהליך זהה ביום 28.10.14.

לאחר שמיעת עדותם הקצרה ובהתאם להחלטה מיום 28.10.14, הוגשו סיכומי הצדדים.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים, בפרוטוקולי ביהמ"ש כאמור לעיל, בכתבי הטענות ובתצהירים ובמסמכים שצורפו, לרבות תמונה מ/1 - המבטאת את מקום התרחשות התאונה ואת השבר הנטען בכביש, אני נותן בזאת את פסק דיני.