פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשה מטעם הנתבעת למנות מומחים רפואיים לצורך בחינת נכותה של התובעת שלא נגרמה בעטיה של התאונה הנדונה ומתן הערכה לגבי תוחלת חייה.

בגדרו של הליך זה הוגשה תביעה בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת, בעטיה של תאונת דרכים שאירעה ביום 2.5.2012 (להלן: "התאונה"), על פי שיעורי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הוועדה"), בהחלטותיה מימים 24.5.2013, ו- 12.12.2013.

הוועדה העריכה את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועות בעמוד שדרה צווארי בצורה קלה, ובשיעור של 10% בגין פגיעה בעצב המדיאנוס ביד ימין, ובהתאמה, לפי תקנות 37(5)א' ו- 31(4)א2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. הנכות המשוקללת עומדת על 19%.

הנתבעת הגישה בקשה להביא ראיות לסתור על קביעותיה של הוועדה, בטענה העיקרית כי התובעת לא חשפה בפני הוועדה את מצבה הרפואי טרם קרות התאונה, ומלוא התיעוד הרפואי בעניינה לא עמד בפני הוועדה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת מלוא התיעוד הרפואי שעמד בפני הוועדה, מצאתי לנכון, בהחלטתי מיום 26.3.2017, לדחות את הבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור.

ביום 28.3.2017, בטרם "יבשה הדיו" על ההחלטה הנ"ל, הגישה הנתבעת את הבקשה הנוכחית למנות מומחים רפואיים בתחומים הבאים-אורתופדיה, נוירולוגיה, ואף אוזן וגרון, וזאת לצורך קביעת שיעור נכותה הצמיתה של התובעת שלא כתוצאה מהתאונה, ועל מנת לאמוד את תוחלת חייה.

הנתבעת טענה כי אין בכוונתה לסתור את קביעת הוועדה באשר לשיעורי הנכות שנקבעו לתובעת בגין התאונה, אלא להעריך את נכותה של התובעת בתחומים שונים, שלא נגרמה כתוצאה מהתאונה, ולטעמה יש יותר מיסוד לסברה כי שיעורה עולה במידה ניכרת על נכותה כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת הפנתה בבקשתה לתיעוד רפואי בתחום האורתופדיה, מיוני 1993 ועד אפריל 2012, ולתיעוד רפואי בתחום הנוירולוגיה ואף אוזן וגרון, ממרץ 2009 ועד למרץ 2014, וטענה לקיומה של ראשית ראיה לצורך היעתרות לבקשה, על מנת לבחון את הנכות התפקודית שנגרמה לתובעת בשל התאונה.

התובעת הביעה התנגדות לבקשה וטענה, בעיקרי הדברים, כי הוגשה בשיהוי ניכר, ותכליתה לנסות ולעקוף את החלטת בית המשפט לגבי דחיית הבקשה להביא ראיות לסתור. ככל שהבקשה תתקבל לא יהיה סוף להתדיינות בענייניה הרפואיים של התובעת. אין מקום לבחון את תוחלת חייה של התובעת מכיוון שאינה סובלת ממחלות קשות וסופניות, ועברה את גיל צבירת הפנסיה. אין מקום למנות מומחים בתחומי הנוירולוגיה ואף אוזן וגרון. לא הוצג תיעוד בתחום הרפואה הפנימית. התובעת נבדקה על ידי אורתופד מטעם הוועדה, ואין מקום למינוי מומחה נוסף בתחום זה.

הוגשה תשובה מטעם הנתבעת שחזרה על עיקרי טענותיה והבהירה כי בדיקת מצבה הרפואי של התובעת שלא בשל התאונה הינו רלבנטי, בין היתר, לצורך בחינת נחיצותה של עזרת צד שלישי כפועל יוצא מהתאונה, בשים לב למצבה הרפואי הכללי.

הלכה פסוקה היא שממצאי הוועדה משקפים את נכותו הרפואית של הניזוק, אך אין בה בהכרח כדי לשקף את שיעור נכותו התפקודית, ועניין זה נתון לשיקול דעתו והערכתו של בית המשפט הדן בענייננו.

בעניין שנדון ב-ע"א 516/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אזולאי (22.12.1986), נקבע כי "המסקנה העולה מהבחנה זו שבין החוקים גם היא מביאה אותנו למסקנה, שדרגת הנכות, שמדובר בה בסעיף 6ב הנ"ל, היא דרגת הנכות הרפואית גרידא" (פסקה 22).