פלונית נ' הפניקס חברה לבטוח בע"מ

בקשה מטעם הנתבעת להביא ראיות לסתור.

בגדרו של הליך זה הוגשה תביעה בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת, בעטיה של תאונת דרכים שאירעה ביום 2.5.2012 (להלן: "התאונה"), על פי שיעורי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הוועדה"), בהחלטותיה מימים 24.5.2013, ו- 12.12.2013.

הוועדה העריכה את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועות בעמוד שדרה צווארי בצורה קלה, ובשיעור של 10% בגין פגיעה בעצב המדיאנוס ביד ימין, ובהתאמה, לפי תקנות 37(5)א' ו- 31(4)א2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. נכות משוקללת בשיעור 19%.

הנתבעת טענה, במסגרת הבקשה הנדונה, כי התובעת יצרה מצג שווא בפני הוועדה, בכך שטענה שמצבה הרפואי נגרם בעטיה של התאונה, ולא חשפה בפני הוועדה את עברה הרפואי, ובכלל זה שסבלה מבעיות רפואיות דומות טרם התאונה.

עוד נטען כי בפני הוועדה לא עמד מלוא התיעוד הרפואי בעניינה של התובעת, תוך שהנתבעת פירטה מסמכים רפואיים מארבעה עשר מועדים שונים, במהלך תקופה של עשר שנים, 1993-2003, שלטענתה לא עמדו בפני הוועדה.

הנתבעת טענה בתגובתה, בעיקרי הדברים, כי לא התקיימו בענייננו התנאים שנקבעו בדין ובפסיקה להביא ראיות לסתור, ויש לתת את המשקל הראוי לקיומו של התיעוד הרפואי שעמד בפני הוועדה.

הנתבעת טענה בתשובתה שאין באפשרותה להעמיד לבדיקה וחקירה את ממצאי הוועדה, הוועדה לא התייחסה לתיעוד הרפואי שלפי הטענה עמד בפניה, וחזרה על הטענה כי התובעת הסתירה את מצבה הרפואי.

בהמשך, ביום 9.2.2017, התובעת הגישה תעודת עובד ציבור מטעמו של המוסד לביטוח לאומי, הציגה את מלוא המסמכים שעמדו בפני הוועדה, וטענה כי בפני האחרונה היה חלק מהתיעוד הרפואי, שלפי טענת הנתבעת לא עמד בפניה, ולגבי אותם מסמכים שלא עמדו בפני הוועדה, נטען כי אין באמור בהם כדי לשנות מהחלטת הוועדה, באשר למצבה הרפואי של התובעת בעטיה של התאונה, ושיעורי הנכות שנקבעו בעניינה.

הנתבעת, בתגובה מטעמה, חזרה וטענה שיש לזקוף לכף חובתה של התובעת את אופן הצגת הדברים על ידה בפני הוועדה, שלא התייחסה באופן מפורש לעברה הרפואי במסגרת קביעותיה, תוך שנבצר ממנה להפנות שאלות למומחי הוועדה או לזמנם לחקירה בפני בית המשפט, ובהמשך הפנתה אסמכתאות משפטיות התומכות לשיטתה בטענותיה.

אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה הנדונה.