ת"א 29063-07-13 סופר אבי בע"מ ואח' נ' זירד ואח'

לפני בקשות הצדדים הנוגעות לחוות-דעתה של המומחית מטעם בית-המשפט.

 א.כללי

1.ביום 17.4.2016 הוגשה חוות-דעתה של המומחית מטעם בית-המשפט (להלן המומחית).

2.שני הצדדים ביקשו להתיר להם לשגר אל המומחית שאלות הבהרה בהתייחס לחוות-הדעת. התובעת ציינה בבקשתה רשימת שאלות שחולקו לארבעה פרקים (בקשה 29 מיום 21.6.2016). הנתבע הודיע כי הוא מתנגד להצגתן למומחית במסגרת שאלות הבהרה. הנתבע ביקש להציג למומחית שאלת הבהרה אחת – והתובעת אינה מתנגדת להפנייתה (בקשה 27 מיום 8.5.2016).

3.בנוסף עתר הנתבע להורות לתובעת להעביר לעיונו כל מסמך שהתובעת הציגה למומחית מבלי שהוא גולה על-ידה בגילוי מסמכים או צורף לתצהירי עדותה הראשית. התובעת מתנגדת לכך.

4.עיינתי בבקשות, בתשובות ובתגובות שהוגשו בעניינים הללו.

ב.הפניית שאלות הבהרה

1.על-פניו הגישה המומחית חוות-דעת רהוטה, יסודית ומעמיקה. הצדדים חולקים על קביעות מסויימות שבה, כנחזה משאלות ההבהרה שהם מבקשים לשגר למומחית.

2.חלף הבדלי סגנון וגוון מחד גיסא ושוני בהיקף השאלות מאידך גיסא, השאלות ששני הצדדים מבקשים להפנות למומחית – מקומן בחקירה נגדית; הן אינן מסוג השאלות שתכליתן ביאור דבר-מה סתום או לא נהיר בחוות-הדעת. שאלת ההבהרה שציג הנתבע מכוונת להשלמה של חוות-הדעת, והשימוש בתיבה 'להבהיר' אינו משנה ממהותה הממשית של השאלה שצויינה; אין כל בסיס לקבוע בשלב זה כי חוות-הדעת טעונה השלמה ופירוט מעבר לאלה שהובאו בה, ולא ניתן לראות בשאלה ככזו הנחוצה להבהרת עניין סתום או לא נהיר בחוות-הדעת. שאלות ההבהרה שצרפה התובעת קוראות תיגר על הנחותיה של המומחית וקביעותיה בחוות-הדעת, זאת בשורה ארוכה של עניינים שלגביהם פורט בחוות-הדעת המתווה על-פיו גיבשה המומחית את קביעותיה ומסקנותיה.

3.שאלות הבהרה נועדו לבאר עניין סתום בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, להסביר סתירה לכאורית שקיימת בה, לסלק דו-משמעות אפשרית בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו בה די הצורך. שאלות הבהרה אינן אמצעי לגיטימי לשם ניסיון לקעקע את חוות-הדעת או להשיג עליה, אף אינן מכשיר לבחינת מומחיות המומחה ומהימנותו [בש"א (מח' י-ם) 4477/08 (ת"א 8182/06) 'הפול' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' צפניק וההפניות שם (2008); ר' גם ע"א 107/88 כהן נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 862 (1990), בר"ע (מח' ב"ש) 124/92 עוואד נ' עשור (1992)]. שאלה שמטרתה לקבוע 'ממצא נוח' לשואל חרף שהעובדה שלא אוזכר בחוות-הדעת היא שאלה שראויה להישאל בחקירה נגדית [(המ' (של' ב"ש) 858/88 הרוש נ' הרוש (1988)].