ת"א 28872-04-14 מחאמיד נ' אבו שייך ואח'

בפני תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

המחלוקת בין הצדדים הנה בשאלה אם פציעת התובע הייתה בנסיבות שהן תאונת דרכים, כהגדרת מונח זה בחוק.

הנתבע 1 נהג ביום 24.02.11 ברכב משא מ.ר. 8299515 (להלן: "הרכב"), ועצר את רכבו באתר הבנייה בו עבד אותה עת התובע, על מנת לפרוק סחורה ולהמשיך בדרכו (עמ' 7 שו' 3). תוך כדי פריקת הסחורה, בעודו יושב ברכב (עמ' 8 שו' 9), שמע הנתבע 1 זמזום מלוח השעונים של הרכב, בעת שמנוע הרכב עדיין מותנע (עמ' 7 שו' 24-28, עמ' 8 שו' 3-5). לדברי הנתבע 1, רק אז, ובשל הזמזום, הוא דומם את המנוע וירד לבדוק אם יש תקלה ברכב (עמ' 7 שו' 29-30, עמ' 8 שו' 3-5).

התובע הבחין בנתבע 1 בודק את הרכב, וניגש אל הרכב על מנת לראות אם הנתבע צריך עזרה (עמ' 4 שו' 17-21, עמ' 6 שו' 5). לדברי הנתבע 1, הוא לא נזקק לעזרת התובע, ואף אמר לתובע כי אינו זקוק לעזרה, אך התובע המשיך לעמוד ליד הרכב, מתוך כוונה להיות זמין למתן עזרה (עמ' 7 שו' 8-15).

התובע נפגע באצבע ידו, כאשר הנתבע 1 סגר בטעות את מכסה המנוע של הרכב, על אצבעו של התובע (עמ' 3 שו' 26-28).

הנתבעת 2 הנה מבטחת הרכב. לטענתה, אין לה חבות ביחס לתאונה הנטענת, שכן לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרת מונח זה בחוק.