|
|
תאריך פרסום : 21/07/2015
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
28675-03-13
17/07/2015
|
בפני השופט:
ארנון דראל
|
| - נגד - |
התובע:
ג' ב'
עו"ד רוני דובר
|
הנתבעת:
רשות מקרקעי ישראל
עו"ד ענבל וילנר
|
| פסק דין |
מבוא
-
הוריו המנוחים של התובע, א' ות' ב', ז"ל (להלן: "ההורים"), נמנו על העולים החדשים ששוכנו בבתים ערבים נטושים בכפר מלחה (מנחת). ביום 2.5.77, במסגרת הסדר כולל למתיישבי הכפר, נערך הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל, שלימים הפך לנתבעת (להלן: "המינהל"), לבין ההורים ולפיו מכר המינהל להורים את הדירה בה התגוררו. חוזה המכר עוסק בדירה שממוקמת בבית העומד על חלקה הידועה כחלקה 106. לצד הדירה התחייב המינהל למכור להורים "שטח קרקע שלא יפחת מ- 100 מ"ר, הצמוד לבית בו נמצאת הדירה...", תוך שנקבע כי לא ניתן לקבוע סופית את גודלו של שטח הקרקע וגבולותיו וכי דבר זה ייעשה רק לאחר השלמת התכנון הסופי ואישורו על ידי רשויות התכנון.
-
לאחר פטירת ההורים רכש התובע את הדירה והחצר מאחיו ואחיותיו במסגרת חוזה משולש בין המינהל לבין האחים והאחיות לבין התובע. בתיאור הנכס הנמכר מוזכר ההסכם המקורי, מיום 2.5.77, ומובהר כי הוא מתייחס ל"קרקע/חנות/דירת מגורים/בשטח של 130 מ"ר".
-
ביום 16.4.12 פנה המינהל לתובע בדרישה לתשלום נוסף בגין שטח של 107 מ"ר, השטח שהוסף לחצרו של התובע, מעבר לשטח שנמכר – שכן לפי מדידות שערך המינהל גודלה של החצר הצמודה לדירת התובע הוא 237 מ"ר. הסכום שנדרש היה 276,047 ₪ והוא מבוסס על חוות דעת שמאי מקרקעין באשר לשווי מ"ר באותו מקום.
-
התביעה שלפני היא למתן פסק דין הצהרתי לפיו המינהל אינו רשאי לגבות כל תשלום בעבור שטח המגרש וכי הוא איננו רשאי להתנות ביצוע פעולות בנכס (רישום פרצלציה ורישום הזכויות) בתשלום נוסף עבור השטח. התובע טוען כי המינהל אינו בעל מעמד כמחכיר של המגרש אלא הוא מי שמכר אותו להורים ועם מכירתו יצא למעשה מהתמונה כמו כל גוף אחר שמכר נכס, קיבל את תמורת המכירה ומסר את החזקה עליו. אף שהמינהל עדיין מנהל את הרישום בהיעדר חברה משכנת ודואג להסדרת הרישום בספרי המקרקעין – אין הדבר מקנה לו כל זכויות. הפרשנות שהתובע טוען לה לסעיפי ההסכם היא כי הוריו רכשו מגרש ששטחו עתיד להיקבע לאחר השלמת הליכי התכנון ולא מגרש בשטח מוגדר ומוגבל.
-
המינהל מבקש לדחות את התביעה. בכתב ההגנה טען המינהל שדרישת התשלום ניתנה כדין ואין להיעתר לסעד המבוקש, תוך שהפנה לכך שהשטח שצורף לדירה הוגדל כתוצאה משינויי תכנון מאוחרים יותר ואין להתיר מצב שבו יזכה התובע בשטח עודף על זה שנמכר לו ללא תשלום תמורתו. עמדתו הבסיסית של המינהל, כפי שעלתה מדרישת התשלום ומטענותיו בכתב ההגנה הייתה אפוא כי התובע חייב בתשלום עבור השטח העודף שכלול במגרש.
-
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|