ת"א 28598-10-13 CON.SU.MA.. נ' יקבי ארזה בע"מ

מבוא

1. בפני תביעה על סך 305,747 ₪ שעניינה עסקת מכר יין מיקב הנתבעת שנועד לשיווק לקראת פסח 2012, לשוק היהודי שבארגנטינה. עיסוקה של התובעת הוא ביבוא, שיווק ומכירה של מוצרי מזון כשרים.

2. העסקה בין הצדדים נכרתה בסוף חודש נובמבר 2011. התובעת רכשה 9,360 בקבוקי יין "מוריה", יין אדום מתוק, והעבירה העברה בנקאית של מלוא סכום הרכישה בסך 23,962 דולר לחשבונה של הנתבעת.

3. העסקה גובשה בחלופת אי-מיילים ובפגישה בארץ של נציגי התובעת עם נציג הנתבעת – אלחנן שור. לא נכרת הסכם בכתב ולכן יש ללמוד על תנאי העסקה מאומד דעתם של הצדדים, כפי שהוכחה בפני, נוכח המסמכים והראיות שהוצגו.

4. המשלוח הגיע לארגנטינה ביום 28/2/12. ביום 19/3/12 נבדק היין על ידי שלטונות המכס שם. בדיקתם העלתה כי היין אסור לשיווק בארגנטינה בשל כך שהוא מכיל סוכרוז – סוכר חיצוני לענבי היין, בשיעור של 75.81 גרם לליטר, בשעה שיין מתוק שמותר לשיווק בארגנטינה נאסר עליו שיכיל סוכרוז כלל.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי היין שנמכר לתובעת לא אמור להכיל סוכרוז, בהתאם לתעודת מכון התקנים הישראלי שהוצגה לתובעת והיוותה חלק בלתי נפרד מעסקת המכירה.

6. התובעת יידעה את הנתבעת אודות כך באימייל בליווי מסמך הפסילה הארגנטינאי ובשיחת טלפון אחת, שיחות טלפון נוספות לא צלחו, נותק הקשר עם הנתבעת ומשלוח היין הושמד ביום 17/4/12.

7. התובעת העבירה בקבוק יין לבדיקה בארץ. היות שמכון התקנים מסרב לבדוק יין מטעמו של צד לסכסוך, התובעת העבירה תלונה למשרד הבריאות וזה העביר היין לבדיקת מכון היין הישראלי. (באותה עת רק שני גופים אלו היו בודקים יין, כך עולה מהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים שהציגה הנתבעת –נ/1). לפי בדיקת מכון היין הישראלי ביום _____ נמצא שיעור סוכרוז של 49.1 גרם/ליטר .