ת"א 28567-07-14 הצובאי נ' רוזנברג ואח'

1.התובעת מתגוררת במבנה דו משפחתי בקיסריה. חלקו השני של המבנה היה בבעלותה של המנוחה, הגב' אליין רוזנברג, ומלכתחילה הוגשה התביעה נגדה. לאחר שזו הלכה לעולמה, תוקנה התביעה, באופן שהיא מופנית לשלושת הנתבעים, שהם יורשיה.

2.המנוחה ובעלה רכשו בשנות ה 90 של המאה הקודמת נכס מקרקעין, הידוע כחלקה 219 בגוש 10620 בקיסריה. על החלקה היה בנוי בית מגורים חד משפחתי. בשנת 2003 , ביקשו המנוחה ובעלה לפצל את המבנה לשתי יחידות דיור, והגישו בקשה מתאימה להיתר. ביחידת דיור אחת, המשיכו להתגורר המנוחה ומשפחתה, ואילו את השניה מכרו למשפחת צדקה. באותו שלב גם נעשה הסכם שיתוף בין המנוחה ובעלה לבין צדקה. בשנת 2007 רכשה התובעת את זכויותיהם של צדקה, וחתמה אף היא על עותק מהסכם השיתוף.

3.התביעה שבפני, אינה הפעם הראשונה שבה מגיעות המחלוקות שבין הצדדים האלה לבית המשפט. עוד בשנת 2012 הגישה התובעת תביעה כנגד המנוחה ובעלה. פסק דינה של כב' השופטת אניספלד בתובענה זו (תיק 47428-09-12), ניתן ביום 23.7.15 .

4.בתביעה שבפני, שהוגשה בשנת 2014, טוענת התובעת כי בעוד שעל פי הדין, ועל פי הסכם השיתוף החל על המקרקעין, יכולה החלקה להכיל רק שתי יחידות דיור, בפועל, פוצלה יחידת הדיור שבבעלות הנתבעים לשתי יחידות נפרדות. התובעת טוענת כי ביחידת מגורים אחת התגוררו המנוחה ובעלה (שאף הוא הלך כבר לעולמו), ואילו בשניה התגוררו הנתבע 3, זוגתו וילדיו. לטענת התובעת, כתוצאה מפיצול זה יש עתה בחלקה שלוש יחידות דיור נפרדות.

לטענת התובעת, הפיצול הזה גורם לה לנזק, למטרד ולפגיעה באיכות החיים. היא מבקשת לכן צו, שיורה על הריסת אותם חלקים בנכס של הנתבעים, שהביאו לפיצול היחידה הנפרדת, על מנת שהחלק המבונה השייך לנתבעים יהיה תואם להיתר הבניה הקיים לנכס.

עוד היא מבקשת צו, שימנע את המשך השימוש ביחידה המפוצלת, ובנוסף, פיצוי כספי בסכום של 110,000 ₪.

5.הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את טענות התובעת.

לטענתם, תביעת התובעת התיישנה ולכל הפחות הוגשה בשיהוי ניכר. עוד נטען כי אין לתובעת עילה לסעד הריסה כמבוקש על ידה. הנתבעים גם טענו כי הגשת התביעה נעשתה תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, שכן התובעת יכולה היתה לכלול את הסעדים המבוקשים כאן, עוד בכתב התביעה הראשון שהגישה ואשר נדון בפני כב' השופטת אניספלד כאמור לעיל.

6.גם לגופו של עניין, טענו הנתבעים כי דין התביעה להדחות. לטענתם, אין בחלק השייך להם שתי יחידות דיור נפרדות ואין הפרדה בין שטח המגורים ששימש את המנוחה, לשטח המגורים ששימש את בנה ומשפחתו. הנתבעים טוענים כי אמנם הנתבע 3 ומשפחתו התגוררו יחד עם המנוחה אולם מדובר על מגורים משותפים של משפחה גרעינית. עוד טענו כי כל ההתאמות, שנדרשו לשם כך שהנתבע 3 ומשפחתו יעברו להתגורר עם המנוחה, נעשו כבר בשנת 2003, עוד לפני שיחידת אחת נמכרה למשפחת צדקה, וממילא הם נעשו לפני שהתובעת רכשה את זכויות צדקה.

7.לבד מעדות התובעת ועדות הנתבע 1, לא הובאו עדויות נוספות. לתצהירים צורפו מסמכים שונים, שלחלקם אתייחס בהמשך.