ת"א 28539-08-14 קונדרטיוק נ' עדיקה ואח'

בתיק זה ניתן על ידי ביום 20.8.2014, צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לצורך הבטחת קיומו של פסק דין, ככל שיינתן, בתביעה כספית שהוגשה כנגד המשיבים על סך של 79,500 ₪ (כך במקור).

מטעם המשיבים הוגשו בקשות להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול צו העיקול הזמני (להלן: "הצו"; "צו העיקול הזמני"), וכן להורות על ביטולו. בימים 30.10.2014 ו- 30.11.2014 נערכו בפני דיונים בבקשה למתן הצו, ונחקרו המצהירים מטעם הצדדים. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

מכיוון שבמסגרת הבקשה לביטול הצו יש מקום לבחון מחדש את הטעמים המצדיקים את מתן הצו, התובעת שהגישה את הבקשה למתן הצו במעמד צד אחד תכונה להלן "המבקשת", ואילו הנתבעים, שהגישו את הבקשה לביטולו- "המשיבים", וכך גם לגבי הבקשה להארכת המועד.

צו עיקול זמני- ההיבט המשפטי

במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני נטל השכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצו, ורואים את הצד שכנגדו ניתן הצו במעמד צד אחד כאילו זומן מלכתחילה לדיון בבקשה בעניין זה (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, הוצאת סיגא, בעמוד 570).

בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום למתן צו עיקול זמני, וככל שמדובר בבקשה לביטול הצו האם יש מקום להותיר את צו העיקול הזמני על כנו או שמא יש להורות על ביטולו, עליו להשתכנע "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של־ עילת התובענה" (תקנה 362.(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, להלן: " התקנות"). לדון במאזן הנוחות ולבחון את "הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר" (תקנה 362 .(ב)( 1) לתקנות). לבחון האם מתקיימים תום הלב ומידתיות- "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (תקנה 362 .(ב)( 2) לתקנות), כאשר "המילים "צודק וראוי בנסיבות העניין..." מפנות אותנו אל דיני היושר ואל השיקולים הכלולים בהם" (ד"ר אליהו וינוגרד, צווי מניעה, חלק כללי, הוצאת הלכות, מהדורה שניה, התשס"ט- 2008, ע' 5). דיני היושר השגורים הינם- ניקיון כפיים, העדר שיהוי, ואי העלמת עובדות הצריכות לעניין מבית המשפט (שם, עמ' 59-62). בנוסף, יש לבחון את יסוד ההכבדה בביצוע פסק הדין ככל שלא יינתן הצו- "בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני ... ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" (תקנה 374.(ב) לתקנות).

על המבקש את ביטול צו העיקול לטעת ספק ואף ספק ניכר בלב בית המשפט לגבי צדקתה של התביעה, ואפילו אם ניתן צו עיקול זמני כדין ובמסגרת בקשת הביטול עלה ספק לגבי סיכויי הצלחת התביעה הרי שיש מקום לבטלו, שכן אין להטיל על הנתבע מעמסה של עיקול נכסיו כאשר קיים ספק, או ספק ניכר, אם אכן יצליח יריבו בתביעת כנגדו (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, שם, בעמוד 570).

לעניין הארכת המועד

המשיבים הגישו בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול הצו. המבקשת טענה שיש מקום להורות על דחיית הבקשה להארכת המועד.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לנכון להאריך למשיבים את המועד להגשת הבקשה לביטול הצו, מהטעמים שלהלן.