א' נ' מוליתן בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף עקב תאונת עבודה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקות ביניהם על סמך סיכומים בכתב תוך הפנייה למכלול המסמכים שהוגשו לתיק.

התובעת ילידת שנת 1959 ובמועד הרלוונטי לתביעה עבדה בשירות הנתבעת 1 כמחסנאית.

אין חולק, כי הנתבעת 1 אינה פעילה עוד ונמצאת בהליכי פירוק, ואילו הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת") הייתה המבטחת שלה בפוליסת ביטוח חבות מעבידים.

ביום 20.12.2005 במהלך עבודתה הרגיל התובעת הרימה מעל ראשה ארגז חוטי תפירה ששוקל 10-15 ק"ג על מנת להחזירו למדף ולהוציא אחר במקומו. תוך כדי ביצוע פעולה זו התובעת חשה לפתע בכאב חד בגב וכתוצאה מכך איבדה שווי משקל ונפלה (להלן – "התאונה").

ממקום התאונה פונתה התובעת באמבולנס לבי"ח הגליל בנהריה כשהיא מתלוננת על כאבי גב המקרינים לרגל ימין. ממצאי הבדיקה גילו כי התובעת סובלת מבלטי דיסק בעמוד השדרה. היא טופלה ושוחררה בו ביום עם המלצה למנוחה והמשך מעקב רפואי.

בהמשך לכך התובעת הייתה בטיפול ובמעקב רפואי במסגרת קופת חולים ובמרפאת כאב, והיא טופלה בכדורים, בזריקות ובפיזיותרפיה.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה והמל"ל שילם לתובעת דמי פגיעה בסך של 4,558 ₪ (נכון להיום), בגין תקופת אי כושר של 6 שבועות (מיום התאונה ועד ליום 31.1.06), אף שלתובעת ניתנו תעודות אי כושר לתקופה של 3 חודשים.

בפועל התובעת לא חזרה לעבודתה, ויום התאונה היה היום האחרון בו עבדה אצל מעבידתה הנ"ל.

המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' דורון נורמן, קבע בחוות דעתו, כי הממצאים שהתגלו אצל התובעת מעידים על מחלה ניוונית של עמוד השדרה המתבטאת בשינויים ניווניים המתקדמים עם השנים, באופן שמתיישב עם העובדה כי גם עובר לתאונה התובעת סבלה מכאבים בגב. בהינתן הדברים הנ"ל מצא המומחה כי התאונה לא הותירה אצל התובעת נכות כלשהי.