ת"א 2853-01-16 ברוכי נ' רוס חברה למסחר ולנאמנות בעמ

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני המונע מהמשיבה או מי מטעמה לנעול את חדרו של המבקש בבית מלון שמנהלת המשיבה. עוד מבוקש להורות למשיבה לפתוח את דלת חדרו של המבקש, לתת לו מפתח לחדר, להימנע מניתוק חשמל וכבלים.

מעובדות הבקשה, המסמכים שצורפו וההליך הקודם שנוהל בין הצדדים (אשר הוזכר בבקשה – תא"ח 11828-09-15) עולה כי המבקש מתגורר בחדר במלון המנוהל על ידי המשיבה וזאת משנת 2009. אין מחלוקת שמדובר בשכירות לתקופה בלתי קצובה. בשנת 2015 הוגשה תביעה לפנוי המבקש מהמושכר. טענת המשיבה הייתה לאי תשלום מלוא דמי השכירות, אך הוסכם כי מדובר במצב שהחל מחודש 5/15 בלבד וההפרשים עניינם כ 250 ש"ח בחודש. המבקש הסביר שלא שילם את מלוא השכירות בשל כך שהמשיבה לא מילאה את חובותיה כלפיו בעניין ביצוע תיקון בציוד חשמלי וכן אספקת שירותי טלוויזיה בכבלים.

ביום 2.12.15 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התביעה תמחק תוך שהמשיבה טענה כי "נשקול את המשך צעדנו".

כעת טוען המבקש כי המשיבה עשתה דין עצמי, נעלה את חדרו ואינה מאפשרת את כניסתו. לאור כך מבוקש צו כאמור.

בחינת סיכויי המבקש לזכות בתביעתו לאכיפת ההסכם נראית על פני הדברים בעלת סיכויים ממשיים, למצער לתקופת זמן סבירה עד התארגנות. רק לפני חודש ביקשה המשיבה למחוק הליך משפטי שיזמה לפינוי המבקש ומכאן שפעולתה כיום במסגרת דין עצמי, נראית על פני הדברים בלתי ראויה.

מאזן הנוחות נוטה אף הוא לעבר היעתרות למתן הצו. מדובר באדם כבן 60 המתגורר בחדר זה שנים מספר. זהו ביתו. השלכתו לרחוב, יום בהיר אחד ללא התראה, גורמת נזק ממשי. במיוחד הדברים יפים כאשר נטען שכל ציודו נותר בחדר ולא מתאפשרת לו גישה לדברים. עוד אציין כי מדובר בתקופת חורף וימים קרים במיוחד.