זלבאני נ' סעיד ואח'

בגדרה של תביעה זו מתבקש בית המשפט : "להצהיר כי התובע הינו הבעלים של המקרקעין הידועים כגוש 30589 חלקה 27 הנמצאים בירושלים" (סעיף ה' לכתב התביעה), וכן להורות על רישום הערת אזהרה לטובת התובע ולהורות על רישום המקרקעין על שמו של התובע (סעיפים 8-7 לכתב התביעה).

בכתב התביעה טוען התובע כי רכש את המקרקעין מן הבעלים שלהם עוד בשנות השישים של המאה הקודמת, אם כי המקרקעין טרם נרשמו על שמו. התובע מוסיף וטוען כי הנתבעים הם שניים אשר ניהלו ביניהם הליך בבית משפט השלום בנוגע למקרקעין. לדבריו, כאשר נודע לו על ההליך הוא פנה לנתבעים ולאחר שאלו שוכנעו בצדקת טענותיו הם הגיעו להסכמה לפיה נמחק ההליך האמור.

כתב התביעה בתובענה שלפניי נמסר לידי הנתבעים, ואלו הגישו כתבי הגנה בגדרם הודיעו כי הם מסכימים למתן פסק דין על פי המבוקש בכתב התביעה. אשר על כן, מבקש התובע פסק דין על פי כתב התביעה.

כעולה מן האמור לעיל, לתובענה לא צורפו כנתבעים הבעלים הרשומים של המקרקעין, ואף לא לשכת רישום המקרקעין. לפיכך, ניתן לתת פסק דין המצהיר על זכויות התובע במקרקעין, ברם פסק דין זה יחול אך ורק ביחסים שבינו לבין הנתבעים. מאידך, אין מקום למתן פסק דין המורה ללשכת רישום המקרקעין לרשום את המקרקעין על שם התובע שכן היא איננה צד בתיק. עם זאת, פתוחה בפני התובע הדרך לפנות ללשכת רישום המקרקעין בבקשה לרשום הערת אזהרה על המקרקעין, ולאחר מכן לרשום את הזכויות במקרקעין על שמו, כל זאת על סמך מסמכי המכר שבידיו, והלשכה תטפל בבקשה כחכמתה במסגרת סמכויותיה.

אשר על כן, ניתן בזאת פסק דין המצהיר על בעלותו של התובע במקרקעין הנ"ל ביחסים שבינו לבין הנתבעים בלבד. התביעה למתן צו המורה ללשכת רישום המקרקעין לרשום הערת אזהרה על המקרקעין או לרשום את הזכויות בהם על שם התובע- נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.