ת"א 285-09 קיפניס בוריס נ' חדד רחמים ואח'

בפניי בקשה לתיקון פסק דין, שהגישו המבקשים, הנתבעים בהליך זה.

בבקשה נטען, כי בפסק הדין שניתן ביום 26/6/2014 נפלו שתי טעויות:

האחת: בעמ' 8 לפסק דין נפלה טעות בכל הנוגע לתאריכים שבהם נגרמו לתובע הפסדי שכר בעבר. כך לדוגמה, במקום ינואר 2008 צריך להיות ינואר 2009, במקום פברואר 2008 צריך להיות פברואר 2009 , וכיו"ב. כפועל יוצא מכך, הסכום הנושא ריבית והצמדה כחוק הנו שגוי.

שתיים: הסכום שמהווה את ההפרש שבין משכורתו של התובע בחב' "הוטלו" לזו של חב' "שלג לבן" הנו שגוי בשל כך שהתאריכים אינם נכונים.

המשיב, התובע בהליך זה, הגיש תגובתו לבקשה. בתגובה טען התובע, כי הוא מסכים לבקשה ככל שהיא נוגעת לתאריכים ולחישוב הריבית והפרשי ההצמדה, אולם התנגד לבקשה לשנות את סכום ההפרש שבין משכורתו של התובע בחברת "הוטלו" לבין חברת "שלג לבן". בתגובה טען התובע, כי יש טעות נוספת בפסק הדין, שכן יש לשערך הסכום ממחצית התקופה בגינה נגרמו ההפסדים, קרי להורות על שיערוך מיום 1/2/2009 ועד ליום 26/6/2014 , שהנו מועד כתיבת פסק הדין. כמו כן, התובע עתר לכך שבית המשפט יחייב הנתבעים בהוצאות העד, מר משה זיו, שכן פסק הדין נסמך בחלקו על עדותו של העד.

הנתבעים טענו, כי הבקשה לתיקון פסק הדין שהגיש התובע הוגשה לאחר שהמועד להגשתה חלף, ועל כן יש להורות על דחייתה על הסף.

לאחר עיון בטענות הצדדים, וכן בפסק הדין, אני קובע כדלקמן:

אכן, נראה כי חלה טעות בציון התאריכים בכל הנוגע לחישוב הפסדי השכר לעבר. במקום שיצוין ינואר, פברואר ומרץ 2009 צוין – 2008 . לפיכך, אין זה מן הנמנע שגם חישובי ההצמדה והריבית שנערכו, התבססו על הטעות האמורה ולכן, אני מורה על תיקון פסק הדין בעניין זה כמבוקש.

איני מוצא טעות בחישוב ההפרש שבין שכרו של התובע בחברת "הוטלו" לבין שכרו בחברת "שלג לבן". על כן, בקשת הנתבעים לתיקון טעות בעניין זה, נדחית.