ת"א 28435-02-14 בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי נ' פשיץ' ואח'

לפניי בקשה למתן היתר לתחליף המצאה.

המבקש הגיש נגד המשיב ונגד נתבעים נוספים תביעה כספית על סך של 440,859 ₪.

המבקש הגיש את בקשתו דנן, בה הוא עותר להורות על ביצוע תחליף להמצאת כתבי בית דין בהתאם לתקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 ( להלן: התקנות). המבקש טוען, כי מאז פתיחת ההליך, הוא פועל ללא הצלחה לאיתור המשיב. בין היתר, כך נטען, שליח מטעם המבקש ביקר בכתובת אותה מסר המשיב במעמד פתיחת החשבון, ואף ביצע הדבקות של כתב התביעה על דלת ביתו לתמיכה בטענותיו, המבקש צירף לבקשתו את תצהיר המוסר.

זאת ועוד, לטענת המבקש, הוא המציא למשיב את כתב התביעה באמצעות דואר רשום , ברם, דבר הדואר חזר עם ההודעה שהמשיב עזב את הכתובת. המבקש, כך נטען, ביצע ניסיונות נוספים באמצעות חוקרים לאתר את המשיב, אך ללא הועיל.

תקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על ביצוע תחליף המצאה לבעל דין, רק לאחר שנוכח לדעת " שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה", כך שעל בעל דין למצות ראשית לכל את כל דרכי ההמצאה הקבועות בתקנות בטרם יפנה לבית משפט בבקשה כגון דא:

" מקום פונה בעל דין לבית המשפט, בבקשה כי זה יורה על הגשת כתב בי-דין של תחליף המצאה, מן הראוי כי יוכיח לבית המשפט כי שקד שקידה סבירה על איתורו של הנתבע, ואף על פי כן לא עלה בידו לאתר את בעל דינו " ( בש"א 2009/05 אברהם בר כוכבא בע"מ נ' סבנקוב ולנטינה , בפסקה 7 ( פורסם במאגרים) ).