ת"א 28411-01-16 עמית נ' עיריית רחובות

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

התובע הגיש תביעה כספית ע"ס 100,338 ₪ בגין נזקים בלתי ממוניים שלטענת המבקש, הוא התובע, נגרמו לו כתוצאה מאי מתן הנחת ארנונה, ע"י המשיבה, לה היה זכאי וכן עקב הליכי גבייה שננקטו נגדו, לטענתו, שלא כדין.

בבקשה הנוכחית מבוקש לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת הסך של 12,000 ₪ המהווים, לטענתו, חוב ארנונה, אותו דורשת ממנו הנתבעת, שלא כדין, לשלם.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית להידרש לשאלת מתן או אי מתן הנחת ארנונה, שכן זו מסורה בלעדית לוועדת ההנחות של המשיבה והדרך לחלוק על החלטות וועדת ההנחות היא עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים.

לאחר שבית המשפט ביקש וקיבל את תשובת המשיבה לבקשה נקבע דיון בבקשה על מנת להבין את טיעוני המבקש שאינו מיוצג ואינו משפטן. בדיון שהתקיים הסביר המבקש שהלכה למעשה הוא עותר לסעד הצהרתי בו יתבקש בית המשפט לקבוע שאינו חב את חוב הארנונה. עוד נקבע בדיון כי המשיבה תגיש לעיון המבקש דו"ח מפורט של חובו אצלה.

לאחר קבלת פירוט חובו של המבקש למשיבה, לטענתה, עומד המבקש על בקשתו הנוכחית.

לאחר עיון בבקשה, תשובה ותגובה, דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להידחות. אלו הם הנימוקים:

ככלל בית המשפט ייטה בנפש חפצה לבקשות לתיקון כתב תביעה ובוודאי בשלב במקדמי בו מצוי הליך זה, הכל על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת. במקרה דנן, כאמור, אין בידי בית המשפט האפשרות להיעתר לבקשה שכן לבית המשפט אין סמכות עניינית להידרש לתביעה הכספית או הצהרתית כי המבקש זכאי להנחת ארנונה.