ת"א 28388-10-15

מבוא

התיק הובא למתן החלטה לעניין הוצאות המשפט ויתרת האגרה לאחר שהתביעה נדחתה לבקשת התובע כבר ביום 13.6.17.

הכרעה בבקשה טעונה תיאור קצר של ההליכים שקדמו לה:

התובע טען בכתב תביעתו כי ביום 19.7.12 נגרם לו נזק גוף עת נפל מאופניים עליהם רכב לאחר שרכב שחלף מולו "סנוור והבהיל אותו" כהגדרתו וגרם לו לפול מהאופניים תוך שנגרם לו נזק גוף ללא נכות.

התובע טוען כי הגם שלא היה מגע כלשהוא בינו ובין הרכב הרי שמדובר בנסיבות שעל פי הפסיקה שבידו יכולות להיחשב כתאונת דרכים ובהעדר נתונים אודות הרכב החולף הרי שיריבתו הראויה הינה קרנית.

קרנית כפרה בעצם קיומו של האירוע באופן המתואר ובחבותה על פי דין גם אם יוכיח התובע את כל המסד העובדתי של תביעתו.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

ביום 13.6.17 החלה שמיעת הראיות בתיק ולאחר תום עדותו של העד הראשון מטעם התובע, ביקש התובע לחזור בו מהתביעה ולהורות על דחייתה ונעתרתי לבקשתו.

הגם שב"כ הנתבעת היה נכון לטעון לעניין ההוצאות בעל פה בדיון כמקובל במקרים דומים, עתר ב"כ התובע לאפשר לו להגיש סיכומים קצרים בכתב לעניין ההוצאות. לפנים משורת הדין נעתרתי גם לבקשה זו של התובע.

הסיכומים האמורים מטעם התובע לא הוגשו על אף אורכה נוספת שניתנה לו ומבלי שהוגשה כל בקשה נוספת מטעמו בעניין זה. הנחתי היא כי התובע זנח האפשרות לטעון לעניין ההוצאות והחלטה זו יוצאת מנקודת הנחה כי אילו היו מוגשים הטיעונים היה התובע עותר שלא לחייבו בהוצאות וביתרת האגרה ואין לי אלא להתפלא על ב"כ התובע בעניין זה שהגשת הסיכומים בכתב הייתה לבקשתו.

הנתבעת מצידה הגישה את שומת הוצאותיה ושכר טרחת עורכי דינה המסתכמים יחד בסך של כ – 18,000 ₪.

פסיקת הוצאות לבעל דין שזכה בריבו - הכלל

רוח הפסיקה הנושבת מבית המשפט העליון בכלל, ובשנים האחרונות בפרט, הינה כי בעל דין שזכה בריבו זכאי לפסיקת הוצאות ריאליות, מידתיות, סבירות והכרחיות אשר יביאו בחשבון את העלויות בהן נשא בפועל, או התחייב לשאת בהן, במסגרת ניהול ההליך על ידו או כנגדו.