ת"א 28300-07-12 גיבלי נ' אליאב ואח'

מבוא

1. לפניי תביעת התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 8.2.07. (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

    

2. לאחר הגשת התביעה ובמסגרת מו"מ שהתנהל ישירות בין התובע לנתבעת מונה ד"ר י. יקים ז"ל כמומחה רפואי מוסכם. בחוות דעתו מיום 4.2.13 קבע לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 19%. לאחר שהתקבלה חוות דעתו של ד"ר יקים ז"ל הגישה הנתבעת כתב הגנה וכן תגובה לבקשה למינוי מומחים והודיעה כי בכוונתה לחקור את ד"ר יקים ז"ל על חוות דעתו וכי היא מתנגדת למינוי מומחים נוספים.

    

3. נוכח הודעת הנתבעת כי היא עותרת לחקירתו של ד"ר יקים ז"ל, הוריתי על הגשת ראיות. בין לבין ד"ר יקים ז"ל הלך לעולמו. יובהר ויודגש כי הנתבעת לא הבהירה מדוע היא מבקשת לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.

    

4. בנסיבות דכאן, בישיבת יום 17.6.14 הוסכם כי ימונה מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי מטעם ביהמ"ש. מאחר והצדדים היו חלוקים בשאלה האם ניתן להמציא למומחה שמונה את חוות דעתו של ד"ר יקים ז"ל - הגישו הצדדים טיעוניהם תוך הפניה לפסיקה רלוונטית.

   התובע נסמך על הפסיקה הענפה אשר במרבית המקרים סברה כי אין מניעה להמציא למומחה החליפי את חוות דעתו של המומחה שנפטר, וזאת עוד טרם עריכת חוות דעתו.

   בטיעוניה לפניי טענה הנתבעת כי הצגת חוות דעתו של ד"ר יקים ז"ל עלולה לפגוע בעיקרון האובייקטיביות של המומחה שמונה תחתיו. הנתבעת לא הוסיפה כל טיעון נוסף.

   לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסיקה נעתרתי לבקשת התובע בהתבסס על נימוקיו והפסיקה עליה נסמך.