ת"א 2828-07-09 פלונית ואח' נ' צ'רכי ואח'

1.בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב תאונת עבודה מיום 26.12.07, שארעה במהלך עבודת התובעת בביתו של הנתבע. התובעת טוענת כי עמדה במפלס העליון כאשר לפתע קרסה הרצפה, והתובעת נפלה מגובה למפלס התחתון ונחבלה (להלן: "התאונה"), ונפגעה קשות בגופה.

2.הצדדים הביאו את ראיותיהם במחלוקת, הן בשאלת הנסיבות והאחריות הנזיקית והן בשאלת הנזק והפיצויים. מטעם התובעת העידה היא בעצמה וכן העיד מר מרדכי אוחיון (קבלן השיפוצים שעבד בבית הנתבע). מטעם הנתבע העיד הוא בעצמו ולא הביא עדים נוספים. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב לבקשתם.

3.עפ"י הנטען בכתב התביעה, עובר למועד התאונה, עבדה התובעת כשכירה במפעל דלתא בכרמיאל; במהלך שיפוצים שביצע התובע בביתו בכרמיאל, פנה הנתבע לתובעת, בהיותה בעלת כישורים אומנותיים, כדי שתעצב עמוד בביתו, וזאת בהמלצתו של ידיד התובעת, ששימש באותה עת כקבלן שיפוצים בבית הנתבע; התובעת הגיעה לבית הנתבע להתרשם מהעמוד ולשמוע את דרישות הנתבע. הם סיכמו ביניהם את פרטי העבודה (למעט גובה התשלום), כאשר סוכם כי שכרה של התובעת ישולם ע"י הנתבע בגמר העבודה; ביום 26.12.07 הגיעה התובעת אל בית הנתבע על מנת לבצע את העבודות כפי שסוכמו בינה לבין הנתבע. עם סיום השלב הראשון של העבודה, התרחקה התובעת מהעמוד לאחור על מנת שתוכל להתרשם מהעבודה שביצעה, כשלפתע נפער בור ברצפה עליה עמדה והתובעת נפלה לקומה הראשונה מגובה 2.70 מ' ונחבלה בגופה.

4.התובעת טוענת כי יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעדו". בנוסף היא טוענת כי יש להטיל את האחריות הנזיקית בגין אירוע התאונה על הנתבע מכוח עוולת הרשלנות, שכן הנתבע הנו בעל הנכס ו/או מזמין העבודה מהתובעת; לתובעת לא הייתה שום דרך לדעת כי הרצפה בבית הנתבע אינה בטוחה, והיא הייתה משוכנעת כי מדובר ברצפה סטנדרטית ותקנית לכל דבר ועניין; הנתבע לא הדריך את התובעת בדבר הסכנות הכרוכות בדריכה על הרצפה בסמוך למקום ביצוע העבודה; לא העמיד לרשותה סביבת עבודה בטוחה; לא נקט אמצעים מינימאליים ביותר, ובין היתר הצבת שילוט ו/או גידור למניעת נפילת התובעת מגובה.

5.הנזק הנטען: התובעת טוענת כי כתוצאה מהנפילה, נחבלה בראש ובגב, איבדה הכרתה, וכן נגרם לה שבר בעצם הסקפולה (השכמה) השמאלית; התובעת פונתה באמבולנס לביה"ח נהריה, שם אושפזה למשך 3 ימים, לאחר מכן שוחררה עם המלצה למנוחה בת שבועיים; לאחר שחרורה מביה"ח נזקקה התובעת למנוחה נוספת וממושכת בת 3 חודשים, וכן לטיפולים רפואיים; כמו כן, כתוצאה מהפגיעה בתאונה נעדרה התובעת זמן ממושך מעבודתה במפעל דלתא, ולאחר חזרתה, ועקב הירידה בתפוקת עבודתה בשל התאונה, פוטרה מעבודתה לאחר 14 שנות עבודה.

6.מנגד דוחה הנתבע את גרסת התובעת מכל וכל. נטען כי מעולם לא פנה לתובעת ולא ביקש ממנה דבר; הנתבע לא נפגש עם התובעת, לא היה לו עמה שום שיג ושיח, ו/או כל קשר מסחרי או עסקי כלשהו; אם נכנסה התובעת לבית הנתבע, הרי היא פולשת ומסיגת גבול; מוכחש כי התובעת נפלה בבית הנתבע ואם נפלה, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה; מוכחש הנזק ושיעורו והקשר הסיבתי בין התאונה (המוכחשת) לנזקים הנטענים.

7.הנתבע מוסיף וטוען לגופה של התביעה כי בסמוך לאחר שרכש את הדירה, ביקש לבצע שיפוצים לצורך הכנתה למגורים ולצורך כך שכר את שירותיו של מר מרדכי אוחיון (להלן: "מוטי" או "קבלן השיפוצים"); בין הנתבע למוטי הוסכם על ביצוע עבודות שכללו, בין היתר, גם בניית ו/או הקמת רצפה בחלל הבית בין קומה א' לב', ואכן מוטי הקים את הרצפה תוך שימוש בקורות עץ; בשלב כלשהו, לאחר הקמת הרצפה פנה מוטי לנתבע ואמר כי הוא יפתיע אותו ויצייר לו תמונה/ציור יפה על עמוד, אלא שהנתבע הורה למוטי להימנע מלעשות זאת, מאחר ורעייתו של הנתבע לא הייתה מעוניינת בכך; במהלך השיפוץ הגיע הנתבע לדירה ואכן ראה שקבלן השיפוצים צייר פרח על העמוד, ולדברי קבלן השיפוצים זו הייתה הפתעה שחברה שלו עשתה לפי בקשתו, והנתבע מחה על כך בפני מוטי; מס' ימים לאחר מכן, הגיע הנתבע לדירתו, ולהפתעתו הבחין שהרצפה קרסה, ולשאלת הנתבע לפשר העניין, השיב מוטי שהוא נפל, אך עקב היותו צנחן לשעבר ידע ליפול ולא ניזוק. באותו מעמד הבטיח מוטי לבנות שוב את הרצפה באופן תקין כדי שלא תקרוס שוב; במהלך כל תקופת השיפוץ, לא ראה הנתבע את התובעת אף לא פעם אחת, ונראה כי קבלן השיפוצים והתובעת העלילו עליו עלילה תוך ניסיון להוציא ממנו כספים שאינם מגיעים להם; קבלן השיפוצים ביצע את עבודות השיפוץ באופן רשלני ובלתי מקצועי וגרם נזקים רבים לדירת הנתבע, ונתגלע סכסוך בין הנתבע לקבלן השיפוצים, ונראה שקבלן השיפוצים בחר בדרך זו כדי לסחוט כספים מהנתבע שאינם מגיעים לו; עד היום חושש הנתבע לשהות על הרצפה ו/או לדרוך עליה וכי בכוונתו לפרקה ולבנותה מחדש ע"י בעל מקצוע מומחה לדבר.

8.יצוין כי הנתבע שלח הודעת צד ג' לקבלן השיפוצים וטען כי במידה ויחויב ע"י ביהמ"ש לשלם לתובעת סכום כלשהו, כי אז על קבלן השיפוצים לשפותו בגין כל סכום שיחויב בו. קבלן השיפוצים לא הגיש כתב הגנה להודעת צד ג', וביום 21.9.10 ניתן פס"ד נגד צד ג' ולפיו הוא ישפה את הנתבע בגין כל חיוב שיוטל עליו לזכות התובעת, אם יוטל.

9.חוות הדעת הרפואיות: התובעת הגישה חוות דעת רפואית מטעמה ערוכה ע"י האורטופד ד"ר שי פריימן, לפיה נגרמה לתובעת עקב התאונה 10% נכות צמיתה בשל הגבלת תנועות בצוואר, 10% נכות נכות צמיתה בשל תמונה מיאלופתית קלה, ו-10% נכות צמיתה בשל שינויים ניווניים לאחר שינוי צורה בעצם הסקפולה. נקבע כי סה"כ נותרה לתובעת נכות אורטופדית ונוירולוגית צמיתה משוקללת עקב התאונה בשיעור 27% (צ.ל 27.1%).