ת"א 28189-08-16 ת. א. ר. אידיאל קונספטס בע"מ נ' בלובירד אירו סיסטמס בע"מ

לפני בקשת הנתבעת כי בית המשפט יורה לתובעת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים, קודם וכתנאי לניהולו של ההליך המשפטי. במקביל, הוגשה בקשה לסילוק על הסף, מחמת אי תשלום אגרה מספקת.

להלן התייחסותי לכל אחת מהבקשות;

הפקדת ערובה

1. לטענת הנתבעת, נוכח הוראות סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט 1999, על התובעת להוכיח מדוע לא תחויב בהפקדת ערובה ובהינתן טענותיה בכתב התביעה יש להעריך כי לא תוכל להרים נטל זה. בנוסף, ביקשה הנתבעת לציין כי סיכויי התביעה במקרה דנן קלושים, ומשכך מתקיים בעניינם של הצדדים טעם נוסף לחיוב התובעת בהפקדת הערובה שאם לא כן, קיים חשש של ממש כי הנתבעת תמצא עצמה בסופו של יום ללא יכולת להיפרע מהתובעת.

2. במסגרת התגובה טענה התובעת כי המונח בו בחר המחוקק לעשות שימוש ביחס לסוגית הפקדת הערובה הינו:- "רשאי", משמע לא קיימת חובה שבדין להפקדה כאמור, אלא כי הדבר כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.

עוד נטען כי לא מתקיימים במקרה דנן תנאי הוראות הדין לצורך חיובה בהפקדת ערובה וזאת בהינתן מצבה הכלכלי כמו גם סיכויי ההליך.

התובעת ביקשה להוסיף ולהפנות את שימת הלב למשקל ולחשיבות אשר ניתנה לזכות הגישה לערכאות, ומשכך גם בקיומו של הצורך לנהוג משנה זהירות ביחס לחיובו של בעל דין בהפקדת ערובה כאמור.

3. במסגרת התשובה, טענה הנתבעת כי אין בתגובה כדי הרמת הנטל המוטל על התובעת, ןזאת לרבות ובהינתן המועדים הנקובים במסמכים אשר צורפו על ידי התובעת, כי מדובר במסמכים כלליים מאוד וממילא לא היה בתגובה כדי לשנות העובדה כי סיכויי ההליך, קלושים.

דיון

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן: