ת"א 28176-10-10

המנוח, מר פ' ק' (להלן: "המנוח") סבל ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית, ובעקבות הידרדרות במצבו הרפואי הוכנס לרשימת הממתינים להשתלת ריאות. ביום 2.2.09 נמצא תורם מתאים והמנוח נקרא בדחיפות לניתוח להשתלת ריאות. המנוח נותח, ניתוח ממנו, למרבה הצער, לא יצא בחיים. בתביעה שבנדון טוענים התובעים כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי שעסק בהשתלת הריאות בגופו של המנוח.

העובדות הצריכות לעניין

המנוח, יליד 1949, חשמלאי במקצועו, החל לסבול בשנת 2006 משיעול וירידה תפקודית. לאחר סדרת בדיקות שעבר במרכז הרפואי שיבא אובחן כחולה במחלת ריאות אינטרסטיציאלית (פיברוזיס ריאתית). לאחר ניסיונות טיפול שלא צלחו, הופנה המנוח בשנת 2008 לפרופ' קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה של המרכז הרפואי רבין, כדי לשקול השתלת ריאות. לפני ההחלטה על הצורך בהשתלה חוּדש הטיפול התרופתי שניתן למנוח, הכולל טיפול בסטרואידים ושימוש במחולל חמצן 24 שעות ביממה, אך משטיפול זה לא הועיל ונמשכה ההחמרה במצבו, סבר פרופ' קרמר שהאפשרות היחידה העומדת בפני המנוח היא השתלת ריאות. המנוח עבר בדיקות הכנה לקראת השתלת הריאות - בהן מיפוי לב, צנתור לב ומיפוי ריאתי - ולאחריהן, ביום 17.12.08, נרשם כמועמד להשתלת שתי ריאות (מוצג ח').

ביום 2.2.09 נמצא תורם מתאים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. המנוח זומן בדחיפות לאשפוז במחלקה לניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי רבין, לצורך ביצוע השתלת ריאות דו-צדדית. באותו יום חתם המנוח על טופס הסכמה לביצוע ניתוח ההשתלה, והניתוח החל ביום 3.2.09 בשעה 01:00 לערך. ניתוח הנצלת הריאות מהתורם בבית החולים סורוקה בוצע על ידי ד"ר בני מדליון, מנהל היחידה להשתלות לב וריאה במרכז הרפואי רבין, אשר ביצע גם את ניתוח ההשתלה, בעזרתם של ד"ר יעל רפאלי, מנתחת חזה בכירה, ד"ר צבי רביב וד"ר רונן גלילי.

על מהלך הניתוח ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים ומהמתואר בחוות הדעת הרפואיות. על פי המתואר, בוצעה תחילה כריתה של הריאה הימנית, שצויין כי לוותה בקושי טכני, והושתלה הריאה הימנית מהתורם. לאחר מכן בוצעה כריתת הריאה השמאלית, שאף היא תוארה כקשה עקב הצורך בהפרדתה מהידבקויות רבות, והוחל בהשתלת הריאה השמאלית מהתורם. בניסיון לביצוע ההשקות בריאה השמאלית הופיעה אי יציבות המודינמית והחולה חובר למכונת לב-ריאה. בשל דמם ניכר היה צורך לבצע השקה מחדש של עורק הריאה השמאלי תוך שימוש בטלאי. זמן האיסכמיה (משך הזמן שבין קצירת האיבר מהתורם ועד חיבורו אצל המושתל) של הריאה הימנית היה 4 שעות ושל הריאה השמאלית 8 שעות. בתום ההשתלה נצפה קושי בגמילה ממכונת לב-ריאה והחולה חובר למכונת אקמו. בשל המשך דמם בלתי נשלט משמאל ו"לאחר דיון של הצוות" הוחלט על כריתת הריאה השמאלית המושתלת, על מנת לאפשר עצירת הדמם ומתן "הסיכוי הרב ביותר" לחולה. לאחר כריתת הריאה השמאלית, הועבר המנוח לטיפול נמרץ לב-חזה, כשהוא מחובר לאקמו, וביום 5.2.09 נקבע מותו.

התביעה שבנדון הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי. ביום 6.6.12, לבקשת הצדדים, הועברה התביעה להמשך דיון בבית משפט זה. בטרם תידון התביעה לגופה, יש להקדים ולציין, כי התביעה הוגשה בשם שני תובעים. האחד, "עיזבון המנוח ק' פ' ז"ל באמצעות בת זוגו ויורשתו הגב' מ' ק'", והשניה, גב' מ' ק' בעצמה. כידוע, עזבון אינו אישיות משפטית וממילא אינו יכול להיות בעל דין (רע"א 6590/10 עזבון המנוח אשתייה ז"ל נ' מ"י – משרד הביטחון (פורסם במאגרים)). אשר על כן, התובעת היחידה בתביעה זו היא, למעשה, גב' מ' ק', המגישה תביעתה הן בשם העיזבון כיורשת יחידה והן כתלויה (להלן: "התובעת").