- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 2811-08-11 אלסייד יוסף בע"מ נ' מועצה הדתית ערד
|
ת"א בית משפט השלום קריית גת |
2811-08-11
14.12.2014 |
|
בפני השופטת: נעם חת מקוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: אלסייד יוסף בע"מ עו"ד א. מישור |
נתבעים: מועצה הדתית ערד עו"ד ל. אייזנפלד |
| פסק דין | |
|
תביעה כספית לתשלום 252,126 ₪.
רקע כללי והמחלוקות בין הצדדים
ביום 3.1.11, התקשר מר יוסף אלסייד, המנהל והבעלים של התובעת, בחוזה עם הנתבעת לביצוע עבודות פיתוח בבית העלמין בערד, לאחר שזכה במכרז שפרסמה הנתבעת לביצוע עבודות אלה. הליך זה, עניינו דרישת תשלום בגין פינוי עפר למרחק של עד , שהגישה התובעת ואשר הנתבעת מסרבת לשלם.
בין הצדדים מספר מחלוקות אשר הראשונה שבהן היא בשאלת היריבות. כאמור לעיל, מי שחתם על ההסכם עם הנתבעת היה מר אלסייד ומי שהגישה את התביעה היא חברה בבעלותו ובניהולו ועל כן טוענת הנתבעת כי אין יריבות בינה לבין התובעת. מחלוקת נוספת בין הצדדים היא בשאלה העובדתית, אם בוצע פינוי עפר למטמנה מרוחקת ואם כן מה כמות העפר שפונתה. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה אם בהתאם להסכם בין הצדדים ולתנאי המכרז זכאית התובעת לתבוע תשלום בגין ביצוע עבודות אלה ככל שבוצעו, הן משום שלטענת התובעת הן בוצעו באמצעות קבלן משנה בלי שניתן לכך אישור של הנתבעת והן מבחינת דיני המכרזים ועקרון השוויון. אבחן מחלוקות אלה בין הצדדים.
יריבות בין הצדדים
לטענת הנתבעת התובעת איננה קבלן רשום ועל כן לא יכולה הייתה לגשת למכרז ולזכות בו. לטענתה, לא היה מקום כי התובעת תגיש את התביעה, אלא מי שהיה צריך להגישה היה מר אלסייד ולאחר שהתביעה הוגשה על ידי התובעת, משהעלתה הנתבעת את הטענה בעניין זה, יכולה הייתה התובעת לתקן את כתב התביעה כך שמר אלסייד יהיה התובע ולא התובעת. עוד טוענת הנתבעת כי אין לעודד התנהלות מסוג זה, במסגרתה מסך ההתאגדות משמש רק הגנה מפני נושים וניתן להרימו לרצון בעלי המניות. הנתבעת מפנה לסעיף 19 להסכם בין הצדדים האוסר הסבת הזכויות והחובות על פי ההסכם לאחר ללא הסכמה של הנתבעת מראש ובכתב.
לטענת התובעת, על אף שהחוזה נחתם עם מר יוסף אלסייד, הרי שהחשבוניות הוצאו לנתבעת על ידי התובעת ושולמו על ידי הנתבעת לתובעת (נספח ד' לתצהירי התובעת), מבלי שהנתבעת העלתה כל טענה לעניין זהות מבצע העבודות. לטענת התובעת, כשמדובר בחברת מעטים, יש לראות במעשה בעלי החברה את מעשה החברה עצמה ועל כן נוכח היותו של מר אלסייד בעל מניות יחיד של התובעת, יש לראות בו ובתובעת ישות אחת ועל כן התובעת זכאית להגיש את התביעה כנגד הנתבעת.
התובעת מפנה לפסיקה ולספרות בעניין זה ונראה כי אכן נטייתו של בית המשפט להרים מסך גדולה יותר כשמדובר בחברה משפחתית, אשר כפי שציין בית המשפט בע"א 10582/02 בן אבו נ. דלתות חמדיה בע"מ בע' 21: "שהרי היא משמשת במידה רבה ככלי "פורמלי" לצורך נוחות בענייני מס.". אירית חביב-סגל בספרה דיני חברות (2007) בפרק ו' סעיף 6 מתייחסת לחשש כי תביעת זכות של חברה על ידי בעל מניות, עלולה לקפח בעלי מניות אחרים, אולם בענייננו, חשש זה לא קיים, שכן מר אלסייד הוא בעל מניות יחיד וממילא החברה היא שתובעת את זכותו של בעל המניות ולא להפך.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
