פס"ד בתביעה על רשלנות בטיפולי שיניים

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מרשלנות רפואית בביצוע טיפולי שיניים על ידי נתבע 1 – ד"ר ג'ורג' סעיד - רופא שיניים במקצועו, אשר היה מבוטח באמצעות נתבעות 2 ו-3.

טענות הצדדים בתמצית

1. בכתב התביעה נטען, בתמצית, כי הנתבע ביצע טיפול שיניים רשלני ובכך גרם לנזקי התובע ולצורך בטיפול רפואי מתקן; נסיבות המקרה מצדיקות העברת הנטל אל כתפי הנתבע, אשר לא ערך רשומות רפואיות תקינות ומלאות באופן שגרם לתובע לנזק ראייתי; הנתבע פעל בניגוד להוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; הפר חובות חקוקות; לא ערך ולא הציע תכנית טיפול סבירה וחלופות טיפול; ולא תיעד את תלונות התובע ואת הביקורות.

2. לביסוס תביעתו צירף התובע את חוות דעתו של ד"ר אלן פרידמן- מומחה לכירורגיית פה ולסת (להלן: "מומחה התביעה"), אשר קבע כי כתוצאה מהטיפול הרשלני בשתי הלסתות, ייאלץ התובע לעבור טיפול רפואי מתקן שעלותו הוערכה בסך של כ- 216,400 ₪. בנוסף, נקבעה נכות זמנית בשיעור של 2.5% בגין נזק לעצם המכתשית בלסת התחתונה, החל ממועד ההשתלות ביום 17.1.2023 ועד לקליטת העצם.

3. בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כי התביעה התיישנה בכל הנוגע לטיפול שהחל בשנת 2014; התובע הגיע לטיפול כאשר מצב פיו בכי רע- סבל מחסרים בשיניים, מצב חניכיים לא טוב, שיניים שהצריכו עקירה, וכאשר בפיו כבר נעשו טיפולים קודמים (דוגמת גשר חרסינה בלסת העליונה); התובע קיבל את מלוא ההסברים הנדרשים לדרך הטיפול בו, לרבות כל אפשרויות הטיפול הקיימות והסיכונים הכרוכים בכל אחת מדרכי הטיפול; תכנית הטיפול נקבעה לפי יכולתו הכלכלית של התובע, אשר הבין היטב והסכים לטיפול; הנתבע בחר דרך טיפול התואמת את מצב פיו של התובע, לאחר שביצע אנמנזה מתאימה וערך רשומה רפואית מפורטת; הטיפול שניתן לתובע היה מיומן ולא היה בו שמץ רשלנות; חלה על התובע חובה להקטין את נזקיו; אין מקום להיפוך הנטל המוטל על התובע במלואו; אין קשר סיבתי בין נזקי התובע, ככל שישנם, לבין הטיפול הרפואי שניתן, והנזקים שנגרמו, אם בכלל, הם תוצאה של טיפולים שבוצעו במקומות אחרים או של מצב פיו של התובע קודם להגעתו לטיפול, או תוצאת אשמתו התורמת של התובע אשר לא הקפיד, בין היתר, על מילוי וביצוע ההנחיות שניתנו לו. התובע מנסה, כך נטען, לזכות כיום – על חשבון הנתבעים – בשיקום מצב פיו ובתכנית טיפול ארוכת טווח ומקיפה, שאותה לא ביקש, וממילא לא קיבל, מהנתבע.

   חלק מהטענות נזנחו בסיכומי ההגנה.

4. לביסוס הגנתם צירפו הנתבעים את חוות דעתו של פרופ' עימאד אבו אל נעאג'- מומחה לכירורגיית פה, פנים ולסתות (להלן: "מומחה ההגנה") אשר קבע, בתמצית, כי התובע זכאי להחזר עבור התשלום על הטיפול בלסת התחתונה בלבד.

   מהלך הדיון 

5. נוכח הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, ולאחר שניתנה לצדדים האפשרות ליתן עמדתם, הורה בית המשפט (המותב הקודם כב' השופטת ע' קצבוי) על מינויו של ד"ר אופיר רוזנר- מומחה בשיקום הפה, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט"), אשר ערך חוות דעת תמציתית והשיב לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי שני הצדדים.

6. התקיימו מספר ישיבות קדם משפט במהלכן נעשו ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות, ולאחר שניסיונות אלו לא צלחו, הגישו הצדדים ראיותיהם.

7. לאחר שנקבע מועד לשמיעת העדויות, הודיעו הצדדים כי הושגה הסכמה להכרעה בתביעה על בסיס החומר הקיים בתיק והגשת סיכומים בכתב, ללא שמיעת עדויות וחקירות נגדיות.