ת"א 28075-02-13 בנימני ואח' נ' אוחנה ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותם בשל הפרת הסכם מכר מקרקעין.

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי ביום 27.7.11, נחתם בין הצדדים הסכם מכר, במסגרתו רכשו התובעים מהנתבעים, בית מגורים ברחוב מבצע יהונתן 12 בראשל"צ, הידוע גם כגוש 5747 חלקה 64 (להלן בהתאמה: "הסכם המכר" ו- "הבית").

בחודש ינואר 2012, מיד עם אכלוס הבית על ידם, ולאחר ביצוע עבודות שיפוץ קלות, התברר כי בבית קיימים ליקויי בנייה רבים ומהותיים.

לשיטת התובעים, הליקויים אשר היו קיימים בבית קודם להתקשרות בין הצדדים בהסכם המכר, היו ידועים לנתבעים, אשר בחרו במתכוון להסתירם וזאת בחוסר תום לב ותוך הצגת מצגי שווא.

הוסיפו התובעים וטענו כי הנתבעים גם מצאו להסתיר במתכוון, דבר קיומם של עיקולים רבים וחובות לרשות המיסים, באופן אשר היה בו כדי לגרום להם נזק, שכן בנק הפועלים סירב, עקב אותם עיקולים, לתת להם הלוואה המובטחת במשכנתא לצורך מימון חלק מתמורת הרכישה.

נזקי התובעים הוערכו על ידם בהיקף של 175,859 ₪, תוך שהתובעים עותרים לחיוב הנתבעים בתשלום מלוא הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם המכר, דהיינו בסך של 310,000 ₪.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את חבותם וטענו כי הבית נמסר לתובעים במצב טוב ותקין.

הוסיפו הנתבעים וציינו כי התגוררו בבית קודם למכירתו, ובכל אותה עת לא היו מודעים ולא נדרשו לתיקון אותם ליקויים הנטענים על ידי התובעים בכתב התביעה, לרבות הצפות, רטיבות או נזילות, וזאת למעט נזילה בשנת 2009, אשר טופלה על ידי חברת הביטוח כפי שגם נאמר לתובעים קודם ההתקשרות.

לשיטת הנתבעים הם לא הסתירו מהתובעים דבר, אלא פעלו בתום לב תוך שניתנת לתובעים עצמם כמו גם בעלי מקצוע מטעמם, האפשרות לבקר מספר פעמים בבית קודם רכישתו, ועת שהתובעים ביצעו כל בדיקה אותה ביקשו לבצע.

הוסיפו הנתבעים וציינו כי הבית נמכר לתובעים במצבו דהיום ( "As Is"), וממילא מקום בו נמסרה החזקה עוד בחודש נובמבר 2011, והתובעים בחרו לבצע עבודות שיפוצים בנכס ואף פנו לנתבעים בדרישה ראשונה רק כשנה וחצי לאחר מסירת החזקה, הרי גם מקום שיוכח כי אכן נמצאו ליקויים, האחריות בגינם רובצת לפתחם של התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לתצהירים, העדויות הראיות השונות והסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמי להלן:

הקדמה