ת"א 28066-03-14 אגוד ליסינג בע"מ ואח' נ' בן-דור ואח'

החלטתי זו עניינה בשלוש בקשות נפרדות, שתיים של הנתבעת ואחת של התובעת. הנתבעת עותרת להוספת חוות דעת, ולחיוב התובעת ואף "צד שלישי" בגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון. התובעת ועמה ה"צד השלישי" עותרים לסילוקה על הסף של ההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת.

הבקשות הוגשו בסמיכות זו לזו והתשובות להן נאספו במקביל. להלן תיבחנה שלוש הבקשות בהחלטתי האחת, בזו אחר זו. בפרט כך שעה לבקשות מכנה משותף אחד: התנהלות של הנתבעת כאילו הכללים הדיוניים, שתכליתם לשמור על זכויות הצדדים ולאפשר את ניהולו התקין של ההליך, אינם קיימים בעולם, וכאילו בהתקפה מילולית נחרצת כלפי הצד שכנגד והקשורים בו ניתן לרפא כל פגם דיוני. מובן שלא אידרש לכלל הטענות שהועלו אלא לאלה החיוניות להכרעה בלבד.

א.בקשת התובעת (ועמה מר יאיר והב) לסילוק ההודעה לצד שלישי

1.כרקע קצר, והדברים פורטו בהחלטתי בהתנגדות מיום 26.1.15: המבקשת, שהייתה בעלת זיקה (שהצדדים חלוקים על טיבה) לחברה בשם היאלי שירותי גז בע"מ (להלן: "החברה"), חתמה כערבה להתחייבויותיה של החברה על גבי שטר חוב שעשתה החברה לטובת התובעת, וזאת לצד חתימתו של מנכ"ל החברה מר יוסי קינן כערב נוסף. התובעת הלוותה לחברה כספים לרכישת רכב יוקרה, שלטענת הנתבעת שימש את מר קינן. ההלוואה לא סולקה, לפי הנטען. הנתבעת הגישה את שטר החוב לביצוע, וסכומו – 320,000 ₪. הנתבעת טוענת, בתמצית, כי מדובר בקנוניה בין קינן למנכ"ל התובעת מר יאיר והב, שסופה ב"היעלמות" הרכב ובניסיון לחייב אותה בגין חובות של אחרים.

2.כאמור בהחלטתי מיום 26.1.15 בתום הדיון בהתנגדות, ניתנה הרשות להתגונן, גם אם בדוחק, וזאת נוכח היות טענותיה של הנתבעת מוקשות. כן צוינו רצף תקלות בהתנהלותה, שהביאו לכך שאף לא זוכתה בהוצאות חרף קבלת ההתנגדות, ובהן: מסירת מידע חלקי בהתנגדות, הרחבת חזית בסיכומים בדיון בהתנגדות, והסתמכות על מסמכים שלא בא זכרם בהתנגדות.

3.לאחר מתן הרשות להתגונן, נתתי הוראות דיוניות לקידום ההליך, והן השלמת כל ההליכים המקדמיים בתוך 30 ימים, תוך שכל בקשה מקדמית תוגש בתוך 7 ימים לאחר מכן (המועד לכך חלף, לאחר ארכה, בראשית חודש אפריל 2015), תצהירי הנתבעת (שכן עליה הנטל, כעושת השטר) בתוך 60 ימים, ותצהירי התובעת בתוך 90 יום. בינתיים אכן הוגשו התצהירים.

4.ביום 21.4.15 הגישה הנתבעת, ללא היתר, הודעה לצדדים שלישיים, והם שניים: התובעת עצמה ומר והב מנהלה. התובעת מיחתה על הגשת ההודעה האמורה וביארתי כי בידה להגיש בקשה בעניין אם היא מתנגדת. היא אכן עשתה כן, לצד מר והב, ולטענתם מדובר בהודעה שהוגשה שלא בעתה, בלא ארכה, שלא לצורך, ואף בלא המצאתה כדין. הנתבעת מצדה מבקשת לשאול בתגובתה "מה מסתיר יאיר והב?", ועל מנת להדגיש את חומרת העניין מוסיפה היא הדגשות למיניהן ולא פחות מעשרה סימני שאלה נוספים. לגוף הדברים טענה הנתבעת בתמצית, בין היתר, כי ההודעה הוגשה בעתה, במהלך ההליכים המקדמיים, כי אין לסלק על הסף את הבקשה כדי לא לחסום את דרכה של הנתבעת לערכאות, כי יש היגיון בתביעה נגד התובעת ונגד מר והב, כי היא תייעל את הדיון, וכי דווקא התובעת היא שאיחרה בהגשת התנגדותה להודעה לצד שלישי, ואף לא תמכה אותה בתצהיר. התובעת בתשובתה גורסת כי אין בכל האמור תשובה לקשיים שהעלתה.

5.דין הבקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף להתקבל, עד כמה שהיא צריכה להתקבל, שכן כפי שביארתי עוד בהחלטתי מיום 14.6.15 (שנסבה על עניין קרוב), בתיק אין כל הודעה לצד שלישי, משלא נתבקשה ארכה להגשתה.

6.הודעה לצד שלישי, בניגוד למה שנחזה כסברת הנתבעת, אינה עניין אוטומטי. עסקינן כתביעה שהתחילה בהגשת שטר לביצוע. מתן הרשות להתגונן בעקבות הדיון בהתנגדות בהליך שכזה אינו מקנה זכות להגשת הודעה לצד שלישי, אלא ברשות בית המשפט (תקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הנתבעת לא עתרה לארכה. כיוון שכך, אין בתיק הודעה לצד שלישי. יובהר כי אין מדובר בסילוק על הסף של תביעה, שבית המשפט נשמר מלהורות עליו: מדובר רק בהבהרה כי באין היתר, אין הודעה לצד שלישי. מובן שזכות הנתבעת עדיין להגיש תביעה נפרדת נגד כל מי שתחפוץ, כך שזכויותיה שמורות.

7.יוער כי טענות רבות שהעלתה הנתבעת (דוגמת הסבריה להשתהות בהגשת הבקשה, כשלושה חודשים מאז שניתנה הרשות להתגונן ושעה שההליכים המקדמיים אמורים היו להסתיים), הן טענות שמקומן בבקשה למתן ארכה להגשת בקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי (טענות שיש כמובן לפרטן ואף לתומכן בתצהיר). לפנינו אין כל בקשה שכזו. לפנינו מסמך המכונה "הודעה לצד שלישי" שהונח בתיק, ולפיכך אין מקום לדיון בשאלה האם ליתן ארכה, ולאחריה – ליתן רשות להגשת ההודעה. למעלה מן הצורך יצוין: גם אם הייתה מוגשת בקשה, ספק אם היה מקום למתן ארכה, ולאחריה – למתן רשות להגשת ההודעה לצד שלישי. הטעמים שצוינו לא פורטו ולא הובהר כדבעי מדוע לא ניתן היה להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, על מנת שלא לעכב את ההליך העיקרי. גם לגוף הדברים לא הובהרה תוחלתה והגיונה של ההודעה לצד שלישי לתובעת עצמה; וגם ההודעה למר והב נחזית לכאורה עקרה, שעה שהטענות נחזות ככאלה הנועדות להקים הגנה מפני התביעה, לא לזכות בשיפוי כלשהו ממר והב. איני נוטע מסמרות כמובן, כיוון שלא זו הבקשה העומדת על הפרק.