ת"א 28065-04-14 סולימאן דג'אני ואח' נ' טזיז ואח'

מונחת לפניי בקשה להורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים ולחילופין לדחיית התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית.

המשיבים, עתרו בתביעתם למתן סעד הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם שנערך לגרסתם בין בעלי הדין לחלוקת מקרקעין המצויים ברחוב הנביאים 2 בירושלים והידוע כחלקות 38 ו-39 בגוש שומה 30055 ספר 1015 דף 7314 ששטחם הכולל הוא 2,298 מ"ר (להלן- "המקרקעין"). על המקרקעין נבנה מרכז מסחרי ובו חנויות, בתי קפה ותחנת מוניות שהושכרו לשוכרים שונים.

המשיבים, יורשיו של המנוח מחמוד טזיז , בעלים במושע של 3/12 חלקים מהמקרקעין והמבקשים 1-2 הם יורשי המנוחים דג'אני והנדיה שהם בעלים במושע של 9/12 חלקים מהמקרקעין .

המשיבים טענו בכתב התביעה כי הסכם חלוקת מקרקעין נחתם ביום 16.06.05 לפיו נקבע כי הם יקבלו את הזכויות ב"מוסך עבדו" ובבית הקפה "קוסטירו" ואילו המבקשים יקבלו את יתר החלקים במקרקעין, מה ששיקף גם את החלוקה ביניהם של המקרקעין במשך עשרות שנים.

בעלי הדין ניהלו הליכים בתביעות שאוחדו בית הדין לשכירות כנגד השוכר עבדו (תיק שכירות (י-ם) 132/08 , 116/10) . בפסק הדין שניתן ע"י כב' השופט י' שמעוני (נספח 1 לבקשה) נקבע כי הסכם החלוקה המבקשים והמשיבים שבפני בוטל כדין ולפיכך דמי השכירות ישולמו ביניהם בהתאם לשיעור בעלותם במקרקעין. בערעור על פסק הדין נקבע בהסכמת הצדדים כי קביעותיו של השופט שמעוני בנוגע להסכם החלוקה לא יהוו מעשה בית דין (פסק הדין בערעור צורף כנספח 2 לבקשה).

טוענים המבקשים כי התביעה אינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. הסעד אותו ביקשו המשיבים בתביעתם הוא סעד הצהרתי בדבר תוקף ההסכם הנוגע לזכות בעלות במקרקעין, דבר הנתון בידי בית המשפט המחוזי. הסכם החלוקה, אינו שונה מהסכם מכר מקרקעין הנתון לסמכות של בית המשפט המחוזי.