ת"א 28036-12-09 ב. נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

בפני תביעת פיצוים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

רקע:

1.התובעת, ילידת 19.6.1954, נפגעה בתאונת דרכים ביום 11.9.05 בעת שנהגה ברכב בשעת לילה.

2.ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים כרמל בחיפה. התובעת התלוננה על כאבי ראש וכאבי גב תחתון. בבדיקותיה לא נמצאו ממצאים קליניים למעט נוזל סביב האורטה. התובעת אושפזה להשגחה ושוחררה ביום 19.9.05. במהלך אשפוזה התלוננה על חוסר שמיעה, ובדיקת שמיעה שנערכה לה הצביעה על ירידה משמעותית בשמיעה.

הנכות הרפואית:

3.התאונה הוכרה במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

4.תביעתה של התובעת לקביעת דרגת נכות מעבודה שהוגשה למל"ל עברה מספר "גלגולים", לרבות בעת שהתביעה דנן תלויה ועומדת, עד לקביעת נכותה הצמיתה, כמפורט בתמצית להלן.

5.ביום 11.3.07 קבעה וועדה רפואית של המל"ל כי לתובעת לא נותרה נכות פסיכיאטרית או נוירולוגית כתוצאה מהתאונה. הועדה קבעה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 25% בגין ליקוי בשמיעה. כן קבעה הועדה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 וכי אין בליקוי השמיעה כדי למנוע את חזרתה של התובעת לעבודה.