ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
27978-11-13
30/10/2016
|
בפני השופט:
דניאל טפרברג
|
| - נגד - |
התובעת:
Prof. Marta (Erika) Band De Rosenberg
עו"ד נאור יאיר ממן
|
נתבעת:
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
עו"ד דוד נ' שומרון
|
| החלטה |
1. א.לפני בקשת התובעת להכיר בצו הירושה הזר שהוצא בגרמניה וזאת מכח סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח -1968 (להלן – החוק).
ב.בפני ביהמ"ש תלויה ועומדת תביעה קניינית המתייחסת למזוודה שיש בה מסמכים המצויים במדינת ישראל והמוחזקים בידי הנתבעת. התובעת מבקשת להצהיר, כי המזוודה והמסמכים, השייכים לאוסקר ואמילי שינדלר המנוחים, שייכים לה וכי יש להורות לנתבעת להשיבם לידיה. התביעה מבוססת על הטענה שגב' אמילי שינדלר, אלמנתו של אוסקר שינדלר, היא יורשתו של אוסקר שינדלר, וכי אמילי שינדלר העבירה לתובעת, עוד בחייה, את המזוודה והחריגה אותם מצוואתה. הנתבעת טענה בתגובה, כי המזוודה על מסמכיה הייתה שייכת לאוסקר שינדלר אשר העביר אותה עוד בחייו ולפני מותו במתנה לגב' שטאהר, שהייתה בת זוגו לחיים, וכי המזוודה לא הייתה חלק מעיזבון המנוח אוסקר שינדלר בעת פטירתו, וממילא אינה שייכת לאלמנתו מכח צו הירושה שניתן בגרמניה.
ג.יצויין עוד, כי התיק נפתח ביום 19.11.13 והתנהל עד ליום 22.1.16 בפני כב' הנשיא אהרון פרקש. החל מיום 7.2.16 מתנהל התיק בפני מותב זה.
ד. בישיבה הראשונה בפני העליתי שאלה לגבי לתוקפו של צו הירושה שניתן בגרמניה לגבי עזבונו של אוסקר שינדלר, והאם יש מקום להכיר בו מכח סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ. בשאלה זו נתבקשו הצדדים להגיש טענותיהם בכתב, ומשעשו כן, יש לדון בטענות הצדדים וליתן החלטה.
טענות התובעת
2. א.לביהמ"ש סמכות להכיר בצו ירושה זר אגב דיון בסכסוך קנייני מכח סעיף 11(ב) לחוק, מכוח הפסיקה ומכוח הצדק.
ב.הדיון בצו הירושה הינו אגבי לתביעה הקניינית.
ג.אין אפשרות אחרת להכיר באופן ישיר בצו הירושה הזר.
ד.הנתבעת לא העלתה מיוזמתה כל טענה כנגד צו הירושה. בהליכים המקדמיים שהתקיימו בפני כב' הנשיא אהרון פרקש, התייחס ביהמ"ש לצו הירושה כמעשה בית דין.
ה.אין כל חשש לקיומם של צדדים נוספים הטוענים לירושה. מדובר באנשים מפורסמים בקנה מידה בינלאומי, ואם היה אדם הטוען שהוא יורש הדבר היה עולה במהלך השנים בגרמניה ובישראל. לעניין זכויות הילדים שנולדו לאוסקר שינדלר מחוץ לנישואין, לא עלתה טענה לזכות הילדים כיורשים, מה גם שהטענה עלתה בלשון רפה במהלך הדיון ומהווה הרחבת חזית אסורה.
ו.הדין הגרמני אינו מכיר בזכותם של ילדים מחוץ לנישואין לחלק בירושה אם נולדו לפני 1949. הילדים שנולדו לאוסקר שינדלר מחוץ לנישואין, בהנחה שהם ילדיו, נולדו בשנת 1940 ו-1941 ולא ביקשו להצטרף לתביעה. מיום לידתם לא היה להם קשר עם המנוח ולכן אין מקום לטעון לזכותם להצטרף להליך.
ז.מדובר בתיק שהוא ממילא מורכב ויש לשאוף לייעול ההליך ולא לסרבולו בטענות הנוטות למישור הפרוצדורלי.
ח.ניהול ההליך בישראל מהווה הכבדה קשה על התובעת בהיבטים שונים ויוצר יתרונות דיוניים לנתבעת, והליך זה הוא דוגמא לכך.
ט.אין להטיל על התובעת מעמסה נוספת בדמות ניהול הליך נוסף לקליטת צו הירושה בבימ"ש ישראלי, כאשר כלל לא ניתן לעשות זאת בדרך ישירה, וגם אם כן, מדובר בהליכים מורכבים שתוצאתם מי יישורנו.
י.אין ליתן לנתבעת כל יתרון דיוני הנובע מעצם החזקתם של המסמכים בישראל, ויש לראותם, לפחות לצורך שאלת הצדק, כאילו הם מוחזקים בגרמניה, ממנה הוברחו.
טענות הנתבעת