ת"א 27963-10-10 ב' נ' ב' ואח'

הצדדים, ההליך:

1.התובעת נפגעה ב-ת.ד. נשוא התביעה מיום 2/5/05 (להלן: "התאונה"), כאשר נסעה ברכב שהיה נהוג ע"י בתה- הנתבעת 1. הנתבעת 2 הייתה במועד התאונה מבטחת הרכב המעורב.

לפניי תביעת התובעת על פי חוק הפלת"ד, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב התאונה.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך ורק לשאלת הנזק שנגרם לתובעת והפיצוי המגיע לה בגין התאונה.

הפגיעה, הנכות הרפואית:

2.בעקבות התאונה נבדקה התובעת בבי"ח בילינסון ושוחררה לביתה עם הנחיות למנוחה, טיפול תרופתי ומעקב אורתופדי. המשך המעקב והטפול נעשו בקהילה (נספחים ג'-ה' לתצהירה ת/1).

3.מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי- ד"ר יצחק זיו-נר (להלן: "המומחה"), נתן חוו"ד בעניינה של התובעת, השיב לשאלות הבהרה ואף נחקר על חוות דעתו.

4.במסגרת חוות הדעת, הסביר המומחה, בין היתר (ההדגשה שלי: ר.ש.) :

"מאחר ואין בידי תיעוד רפואי קודם לתאונה, אשר מצביע על תלונות דומות גם קודם התאונה או על ממצא דומה ב-C.T, לא נותר לנו, לעניות דעתי, מחמת הספק, להתייחס אל כל התלונות על כאב והממצאים ב-C.T מיוחסות לתאונה הנדונה". וסיכם בהמשך, ובתשובה לפנייתי, מאחר והניסוח בחוו"ד לא היה ברור די הצורך, כי:

בתשובות לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת, אליהן צורפו מסמכים מעברה האורתופדי של התובעת אשר לא עמדו בפני המומחה עובר למתן חווה"ד (במ/2א'-ב'), השיב המומחה כי עולה מהנ"ל שהתובעת נפגעה בגבה עובר לתאונה בשני אירועים תאונתיים עליהם לא דיווחה לו, כי אינו יכול לשלול שתלונותיה בפניו בדבר כאבי הגב נובעים מאותם אירועים קודמים וכי לנוכח התיעוד הנוסף שהוצג בפניו ולנוכח הספקות, יש לנכות 50% מהנכות שקבע במסגרת חוו"ד בעמ"ש מתני, בשל מצב קודם (תשובות 2.1-2.13).

5.המומחה נחקר על חוות דעתו. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת כי המומחה דבק בחקירתו בדעתו וכי הפחתת הנכות על ידו הייתה שרירותית. מצאתי את עדותו קוהרנטית, רהוטה והגיונית ואת הסבריו ממצים ומבוססים על המסמכים החדשים שהובאו בפניו במסגרת שאלות ההבהרה וזכו להתייחסות גם במהלך החקירה. המומחה שב והסביר בחקירתו כי זקיפת הנכות בשיעור של 5% לחובת התאונה נשוא תביעתו נעשתה מחמת הספק, ואף מדוע:

"התיעוד דל מאוד בכל המקרים" (עמ' 2 ש' 13 לתמליל חקירתו); "כן. אני אמרתי שהפגיעה הנדונה, הנסיון לקשר פריצת דיסק ב- L4-5 כאב גב, דבר שאין תעודת זהות, אין טביעת אצבעות מובהקת לאף אחד משלושת הדברים. ובכל זאת, הרי אלמלא היה סיכוי שזה נתרם מזה, אז לא הייתי פוסק גם בחוות הדעת המקורית, לפני שהוצגו העדויות שהיו עוד שני אירועים קודם לכן. בן אדם סובל מכאב, יש ממצא אובייקטיבי, שלא נמצא ברשומה רפואית קודם לכן, ולכן חשבתי, וגם אם הבעתי את ספקותי בחוות הדעת המקורית, לכל אורך הדרך, ביותר ממקום אחד ויותר מתמיהה אחת. ובכל זאת, בן אדם סובל מכאב, יש לו הגבלה בתנועה, ויש ממצא אובייקטיבי ב - C.T, משהו אני חשבתי שמגיע לו, גם אם יש ספק. ולכן אמרתי שאני הולך לפי הלכת בית הלל" (שם, עמ' 3, ש 20 ואילך עד עמ' 4 ש' 2); כמו כן: "כפי שהיה גם בשנת 2005 ללא ממצאים" (שם, עמ' 4 ש' 15);

"... שהתיעוד דל ביותר... שיש אנשים שיש להם בליטה של דיסק ללא קשר לחבלה או תאונה" (שם, עמ' 6 ש' 21-27) (ראו גם בעמ' 13) וכך הסביר גם לגבי ממצא של פריצת דיסק שיכול להיות 30-50 אחוז ללא קשר לאירוע תאונתי (שם, עמ' 24-27); ועוד: "אתה מנסה לומר לי שהתביעה של 2005 היא מאוד מוצקה, ועל השתים האחרות, מדוע התחשבתי בהן, כי הן לא מוצקות. זה מה שאני מבין מדברך. אני מנסה לומר לך שכל השלוש הן אינן מוצקות" (שם, עמ' 14 ש' 25-27).