ת"א 27953-07-13 שור נ' מימון ואח' ,ת"א 24033-07-13 דן נ' מימון ואח'

הקדמה:

לפניי שתי תביעות הצהרתיות הקשורות לאותן חברות ואשר נידונו ונשמעו במאוחד, אף שאין בהן קווי דמיון רבים מבחינה עובדתית ומשפטית: תביעתו של חיים דן ותביעתו של דב שור. במרכז תביעתו של חיים דן עומדת דרישתו להכיר בו כבעל מניות בחברת ש.ק.ל.ר החזקות בע"מ ובחברת מפעלי גרינשפון שיווק וסחר בע"מ, ובמרכז תביעתו של דב שור עומדת הדרישה להצהיר כי הדילול שבוצע בהון המניות המוחזק על ידו אינו חוקי, ובתוך כך להורות על השבת המצב לקדמותו בכל הנוגע לזכויותיו במניות חברת ש.ק.ל.ר החזקות בע"מ.

השתלשלות האירועים בתמצית:

במסגרת ת"א 24033-07-13 הגיש התובע, חיים דן (להלן: "דן"), תביעה הצהרתית נגד אריה מימון (להלן: "מימון") ונגד הנתבע הפורמאלי, יותם סעדיה (להלן: "סעדיה"), אשר במרכזה הדרישה להצהיר כי דן הנו הבעלים והזכאי להירשם כבעלים של 244 מניות מתוך 531 מניות בחברת ש.ק.ל.ר החזקות בע"מ (להלן: "ש.ק.ל.ר" או "החברה"), המוחזקות בנאמנות על ידי סעדיה. כמו כן עתר דן להצהיר כי הנו הבעלים והזכאי להירשם כבעלים של 42 מניות מתוך 100 מניות בחברת מפעלי גרינשפון שיווק וסחר בע"מ (להלן: "גרינשפון סחר"), הרשומות על שמו של סעדיה. במסגרת תביעה זו ועל הצד המעשי, עתר דן להורות לסעדיה להעביר לבעלותו ועל שמו את כל המניות המוחזקות על ידו, כמפורט לעיל.

במסגרת ת"א 27953-07-13 הגיש התובע, דב שור (להלן: "שור"), תביעה הצהרתית נגד מימון ונגד הנתבע הפורמאלי, סעדיה, אשר במרכזה הדרישה להצהיר כי הדילול שבוצע על ידי מימון בהון המניות המוחזק על ידי שור אינו חוקי ובטל מעיקרו, ומכך עולה דרישתו להורות על השבת המצב לקדמותו בכל הנוגע לזכויותיו של שור במניות בחברת ש.ק.ל.ר, באופן ששור יירשם כמחזיק ב- 27.5% מהון המניות המונפק והמוקצה בחברת ש.ק.ל.ר.

במסגרת הליך קודם שהתנהל בין הצדדים, אותו יזמו מימון וסעדיה (ה"פ 49446-05-12 שנשמעה במאוחד עם ת"א 6395-05-12 וה"פ 20826-05-12), הסכימו מימון, סעדיה, שור ודן על מינוי עו"ד רונן מטרי כמומחה חוקר מטעם בית המשפט (להלן: "החוקר") לצורך עריכת בירור עובדתי מעמיק ומתן חוות דעת בשאלת אחוזי אחזקת המניות של כל אחד מהצדדים בחברת ש.ק.ל.ר (ראו פרוטוקול ישיבת 12.12.12).

ביום 12.6.13 הוגש הדו"ח מטעם החוקר, עו"ד רונן מטרי. במסגרת מסקנתו הסופית, דחה החוקר את עיקר טענותיהם ודרישותיהם של שור ודן וקבע את שיעור אחזקת המניות בחברת ש.ק.ל.ר כדלקמן: מימון – 531 מניות רגילות המהוות 45.54% ממניות החברה; שור – 105 מניות רגילות המהוות 9% ממניות החברה; סעדיה – 530 מניות רגילות המהוות 45.45% ממניות החברה; דן – אינו זכאי לקבל מניות.

בתמצית יצוין כי לפי קביעת החוקר, יש לדחות את טענות דן שלפיהן הוא זכאי לקבלת מניות בחברות, בין על בסיס הבטחה בעל פה שניתנה לו, לטענתו, על ידי רונן יצחקי ז"ל (מי שהיה בעל מניות בחברת ש.ק.לר ובחברת גרינשפון הנדסה והלך לעולמו בשנת 2002), ובין על בסיס הסכם שנחתם בין רונן יצחקי ז"ל לבין מימון בחודש פברואר 2010. בנוסף קובע החוקר כי הקצאת המניות שהובילה לדילול אחזקותיו של שור בחברת ש.ק.ל.ר לכדי 9% הינה הקצאה תקפה. יתר קביעות החוקר הרלוונטיות לענייננו יידונו באופן מפורט בהמשך.

לאחר מתן הדו"ח מטעם החוקר, הסכימו הצדדים שם (מימון, סעדיה, שור ודן) כי ההליך הקודם יימחק, מבלי לפגוע בזכויותיהם של שור ודן ליזום הליך חדש שבמסגרתו יעלו את כל טענותיהם כנגד דו"ח החוקר. עוד הסכימו הצדדים כי במסגרת כל הליך שייפתח על יסוד המחלוקות הקשורות לחברות מושא ההליך המקורי, ישמש דו"ח החוקר כדו"ח שניתן על ידי חוקר שנתמנה על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, ומשקלו של הדו"ח יהא זהה למשקלו בהליך המקורי, מבלי לגרוע מטענות הצדדים. הסכמה זו היא שהובילה להגשת תביעותיהם של שור ודן בהליך הנוכחי.

כבר עם פתיחתו של ההליך דנא הלינו שור ודן על דו"ח החוקר, ובעיקר טענו כי החוקר חרג מסמכותו באופן המצדיק את פסילת הדו"ח כולו. לאחר שהוגשו טיעונים בכתב, קבעתי כי בחלקים מהדו"ח, חרג החוקר מהמנדט שהוענק לו בכתב המינוי, ואולם, אין מקום לפסול את הדו"ח כולו, ותחת זאת נכון להשמיט רק את אותם קטעים בדו"ח המהווים חריגה מסמכות, לרבות ההכרעות השיפוטיות שמופיעות בדו"ח אשר נסמכות על ניתוח הדין והפסיקה, הקביעות הנוגעות להתנהלות הצדדים ואמינות הגרסאות לפי התרשמות החוקר, וכן קביעות החוקר בנוגע לחוקיות פעולות שונות שבוצעו.