ת"א 27938-10-14 ורטנסקי נ' גרוניס שופט בג"ץ ואח'

בפניי בקשה לפסילת מותב זה.

1.התובע עותר לפסילתו של מותב זה משני נימוקים: האחד, כי ביום 26.1.15 הוריתי לו לצרף החלטות של ערכאות אחרות הפוטרות אותו מתשלום אגרה. השני, כי התיעוד הרפואי שצרף לבקשתו מיום 5.2.15 כן תומך בטענותיו הרפואיות והחלטתי בעניין זה מוטעית. לטענתו, התנהלותו של מותב זה, כמו התנהלותן של ערכאות אחרות, נגועות כולם בכוונת זדון להפלייתו.

דין הבקשה להידחות.

2.בהחלטה מיום 5.2.15 התבקש התובע לצרף החלטות קודמות שכן יש בהחלטות אלו כדי להקים חזקה, הניתנת לסתירה, בדבר חסרון כיס, המהווה אחד מן השיקולים שבית המשפט שוקל בדונו בבקשה לפטור מאגרה. דרישה זו נועדה לאפשר לתובע להוכיח את חסרון כיסו. אין בהחלטה זו ולו צל צילו של משוא פנים בשום צורה שהיא.

3.בבקשתו של התובע מיום 5.2.15 נטען כי הוא סובל ממחלת סרטן קטלנית בעור (סעיף ב' לבקשה) ומאושפז במועד זה בבית חולים (סעיף ג' לבקשה). עם זאת לבקשה צורפו שתי אסמכתאות בלבד שאינן תומכות במי מטענותיו. המסמך הראשון שצורף הינו "מכתב שחרור" מבית החולים שיבא בתל השומר הנושא תאריך 4.1.15 שלכל היותר יש בו כדי להעיד על שחרורו של התובע מבית החולים חודש לפני הגשת הבקשה, ואין בו כדי להוכיח, כלל, שהתובע היה מאושפז בתאריך 5.2.15. יוסף כי מכתב השחרור אינו מפרט מחלה ממנה סובל התובע אלא יש בו תוצאה של בדיקת דם והמלצה למשככי כאבים, מעקב אצל רופא מטפל ובדיקות נוספות (כגוןCT וכד').

המסמך השני שצורף הינו הפניה למכון הלב לבדיקת "הולטר" אשר גם היא אין בה כדי להוכיח את היות התובע מאושפז במועד הגשת הבקשה.

ממילא, אף בהעדר תמיכה כאמור, נעתרתי לבקשת התובע והמועד הוארך, כך שגם בבקשה זו אין משום "משוא פנים" כקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

4.טענות התובע הינן קונספרטיביות באופיין. מקום שלא התקיים דיון ולא פגשתי בתובע מעולם, אני מוצאת כי מדובר בקשת סרק, אשר הוגשה אף כנגד השופטת שדנה בבקשות התובע לסעדים זמניים (ר' בקשת התובע מיום 15.12.14 והחלטת כב' השופטת שרביט בו ביום) ונדחתה.

משלא התבקשה עמדת הנתבעים (ר' ע"א 4431/02 פלונית נ' פלונית (לא פורסם, וע"א 3843/03 יניב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל פס"ד מיום 16.1.05), איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ה, 27 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.