הפרחים של יוני בע"מ נ' זר. פור. יו (2000) בע"מ ואח'

לפני בקשה לצו מניעה זמני.

בין המבקשת לבין המשיבה 1 נכרת הסכם זיכיון שלפיו מפעילה המבקשת חנות מרשת המשיבה 1 מאז 2011. בחלוף השנים סברה המבקשת שהתנהלות המשיבים מהווה הפרה של ההתחייבויות כלפיה ומסבה לה נזקים כבדים, ולפיכך הגישה המבקשת בינואר 2016 תביעה ובה עתירה לביטול הסכמי הזיכיון וחיוב המשיבים בתשלום פיצויים. עוד תביעה זו מתבררת, במקביל להמשך פעילות המבקשת כזכיין של המשיבה, הודיעה המשיבה 1 על גריעת שני תחומים גיאוגרפיים מאזור הזיכיון המורחב של המבקשת. המבקשת מיאנה להשלים עם הודעה זו ולפיכך היא עותרת לצו שיחייב את המשיבים להמשיך ולהפנות למבקשת הזמנות מאותם אזורים שנגרעו עד למתן פסק הדין.

במוקד בירור הבקשה עומדת השאלה אם ניתן להורות על מתו צו המניעה הזמני שנתבקש, צו שתכליתו אכיפת הסכמי הזיכיון על המשיבים, כאשר אין כלל עתירה שכזו בכתב התביעה עצמו ולמעשה בכתב התביעה העתירה הפוכה לחלוטין – עתירה לביטול הסכם הזיכיון. עוד יש לברר נוכח בקשה זו, אם הוכיחה המבקשת זכות לכאורה לסעד המבוקש ואם הראתה שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, או שמא מדובר לכל היותר בנזק עליו ניתן לפצות ובלא צורך במתן צו זמני.

הרקע להגשת הבקשה

1. בתיק זה מתבררת תביעה בה עותרת המבקשת לחיוב המשיבים בתשלום פיצויים שהועמדו (לצרכי אגרה) על סך של 1,500,000 ₪, וכן לפסק דין המצהיר על זכותה לבטל את ההסכם שבין הצדדים ולחיוב המשיבים במתן חשבונות.

2. המבקשת הינה חברה פרטית העוסקת בהפעלת חנות פרחים ברחוב XXX, קריית אונו ("החנות"). המשיבה 1 ("המשיבה") הינה חברה פרטית, ובעלים של רשת חנויות פרחים הפועלות ברחבי ישראל תחת המותג "zer4u", חלקן חנויות שבבעלות המשיבה וחלקן חנויות הפועלות לפי הסכמי זיכיון מול המשיבה. המשיב 2 הינו הבעלים והמנהל של המשיבה.

3. במסגרת פעילותה כורתת המשיבה הסכמי זיכיון מול זכיינים שונים, וכך גם כרתה המשיבה במהלך 2005 הסכם זיכיון להפעלת חנות פרחים מרשת המשיבה בחנות בקריית אונו. מספר שנים לאחר מכן, במהלך 2011, בקשה המבקשת לבוא בנעליו של אותו זכיין ולהתקשר עם המשיבה בהסכם, שלפיו תחל המבקשת בהפעלת חנות פרחים מרשת המשיבה בחנות. נוכח זאת, נכרתו בין המבקשת למשיבה ביום 31.3.11 שלושה הסכמים המסדירים את יחסי הצדדים: הסכם זיכיון (להלן: "הסכם הזיכיון"); הסכם עמלות הפניית לקוחות (להלן: "הסכם העמלות"); והסכם בר-רשות לשימוש בחנות אותה שוכרת המשיבה מבעליה.

   בהסכם הזיכיון הסדירו הצדדים, בין היתר, את מסירת הזיכיון למבקשת להפעלת חנות מרשת המשיבה, את התגמול החדשי שישולם בגין הזיכיון לפי מחזורי מכירות המבקשת, את שטח הזיכיון, את תקופת הזיכיון, והסדרים שונים באשר לסיוע שתעמיד המשיבה למבקשת במהלך פעילותה.

   בהסכם העמלות הוגדרו אזורי המכירה המשויכים למבקשת באמצעות רשימת ישובים, אשר חלקם הוגדר "אזור A" וחלקם נכלל באזור המורחב אשר כונה "אזור B". העיר בני ברק וכן בית החולים "מעיין הישועה, הוגדרו במסגרת זו כשייכים לאזור המורחב, "אזור B".

4. במהלך השנים שחלפו מאז החלה המבקשת בהפעלת החנות, נתגלעו בין המבקשת למשיבה מחלוקות באשר לאופן פעילות המבקשת בחנות ויישום ההסכמים בין הצדדים. כך, למשל, הודיעה המשיבה למבקשת ביום 3.4.13 כי נמצא שהמבקשת לא רשמה הכנסה של 200 ₪ ועל חיוב בקנס בסך של 25,000 ₪ בגין אותו אי רישום. כך גם הודיעה המשיבה למבקשת מספר פעמים במהלך 2014 על הפרת הסכם העמלות ועל "קנסות" שהיא משיתה עליה בגין ההפרות הנטענות, קנסות בסך של 2,000 ₪ לכל מקרה.

   לצד מחלוקות אלו, העלתה המבקשת כלפי המשיבה טענות נוספות, ובהן טענות להעלאה בעמלת הפניית לקוחות, טענות לעמלת סליקה גבוהה, טענות לחיוב בעלות שכר איש מכירות, טענות למשלוח מוצרים שלא הוזמנו, טענות למשלוח מוצרים באיכות ירודה, לאי מילוי הזמנות של המבקשת, התעלמות מזיכויים המגיעים לה, ואף סיכול ניסיונות המבקשת למכור את הזיכיון לצד ג'.

   בנוסף, במסגרת טענות המבקשת כלפי המשיבה, הלינה המבקשת כי מאז סוף 2015 החלה המשיבה להפנות הזמנות מאזור העיר בני ברק לזכיינים אחרים שלה, במקום למבקשת ואף סירבה לבקשת המבקשת למסע פרסום בעיתונות המקומית של העיר בני ברק. התנהלות זו, לפי תחשיבי המבקשת, הסבה לה הפסדי הכנסות של מאות אלפי שקלים.

5. נוכח טענות אלו, פנתה המבקשת למשיבה עוד באוגוסט 2015 בבקשה להידבר ולהגיע להסכמה על הפסקת הזיכיון ומתן פיצוי למבקשת. טענות המבקשת נדחו על ידי המשיבה.