ת"א 27842-02-15

התובעות הגישו תובענה בסך של 80,000 ₪, בטענה לחוב אשר מקורו מכירת מוצרי הלבשה מזויפים תחת המותג "DIESEL" בחנות הנתבעת בירוחם, ובהפרת זכויות קניין של התובעות וביצוע עוולת גניבת עין.

בדיון שהתקיים בפני הוצע לצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הוצע לצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד הוצע לצדים כי בפסק הדין יפסק לחובת הנתבעת סכום שלא יפחת מ- 5,000 ₪ ולא יעלה על 15,000 ₪. הנתבעת הודיעה במהלך הדיון על הסכמתה להצעת בית המשפט, והתובעות הודיעו בהודעה בכתב שאף הן מסכימות להצעה.

אף שבמתן פסק דין בדרך זו פטור בית המשפט מנימוק הכרעתו, מצאתי לנכון לציין כי אכן מספר פריטי הלבוש המזויפים שנתפסו בחנות הנתבעת לפי הנטען לא היה גדול (12 זוגות מכנסיים) ואף התרשמתי מטענות הנתבעת כי מדובר באירוע בודד וחריג וכי כלל לא הייתה מודעת לכך שמדובר בפריטי לבוש מזויפים. עם זאת, אין להתעלם מטענות התובעות לתופעת זיופים בהיקף נרחב עימה הן מתמודדות, ועם המשאבים הגדולים שמחויבות התובעות להשקיע כדי להתמודד עם התופעה. לצד העלויות הגדולות שיש לתובעות, יש גם ליתן משקל לצורך להרתיע ולמגר תופעה זו של מכירת פריטים מזויפים.

לפיכך, על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהן ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לתובעות את הסכום של 8,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה. סכום זה ישולם ב- 8 תשלומים שווים ורצופים שיועברו לב"כ התובעות החל מיום 10.8.15 ובכל 10 לחדש שלאחר מכן.

היה ולא תעמוד הנתבעת בביצוע התשלומים כאמור, יעמוד לפירעון מלוא הסכום שנפסק כאמור (בניכוי הסכומים ששולמו) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.