ת"א 27822-11-14 תחנת דלק ראש פינה נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ

 הרקע לתביעה

1.עניינה של התביעה שלפניי בפיצוי בגין מחוברים שהוקמו על פי הסכם ועברו לידי בעל המקרקעין עם סיומה של תקופת החכירה.

התובעת הקימה שני מבנים וכן הפעילה תחנת דלק במתחם המצוי בכניסה המזרחית ליישוב ראש פינה, זאת מכוח הסכם זיכיון וחכירה, שנערך ונחתם בשנת 1965.

לימים, הסתיימה תקופת החכירה והתובעת נדרשה להתפנות ממתחם תחנת התדלוק. אולם, המבנים שהקימה במתחם נותרו על כנם והנתבעת, כבעלת המקרקעין, הפעילה את המתחם כתחנת תדלוק פעילה וכן השכירה את המבנים שבו, חלף התובעת.

בנסיבות אלה, עתרה התובעת לתשלום פיצוי בגין שווי המבנים ("המחוברים") ובגין טובת ההנאה שצמחה לנתבעת. מכאן התביעה שלפניי שהועמדה על סך 3,500,000 ₪.

עיקר טענות התובעת

2.התובעת הינה שותפות רשומה שחתמה ביום 05.02.1965 על הסכם לזיכיון וחכירת שטח מקרקעין להפעלת תחנת תדלוק (להלן – הסכם הזיכיון). במסגרת ההסכם הוחכר לה שטח של 4.11 דונם, המצוי בכניסה המזרחית ליישוב ראש פינה וידוע כחלק מחלקות 1 ו – 2 בגוש 13945 (להלן – המקרקעין). מכוחו של הסכם הזיכיון, התובעת התחייבה לרכוש באופן בלעדי מהנתבעת מוצרי דלק שונים ולשווקם בתחנת התדלוק במהלך תקופת הזיכיון, אשר הועמדה על 49 שנים.

3.תקופת החכירה על פי הסכם הזיכיון נקבעה אף היא ל - 49 שנים.

ביום 10.06.1965 נחתם שטר חכירה באשר למקרקעין, לפיו אלה הוחכרו לתובעת למשך 49 שנים בתמורה לדמי חכירה שנתיים בסך 12 לירות ישראליות (להלן – ל"י).

4.התובעת אף התחייבה להקים במקרקעין, על חשבונה, תחנה למכירת חומרי דלק וסיכה ומזנון. כך, מכוח הסכם שנערך ביום 30.12.1964 בין התובעת לבין קבלני בנייה (להלן – הסכם הבנייה), הוקמו במקרקעין שלושה מבנים עיקריים: תחנת תדלוק, מרכז מסחרי דו קומתי ומבנה שירות.

5.בהתאם להסכם הזיכיון ושטר החכירה הסתיימה תקופת החכירה והזיכיון ביום 09.06.2014.

לקראת פינוי המקרקעין על ידי התובעת, פנתה זו אל הנתבעת ודרשה ממנה כי תשלם לה את שווי המבנים שיוותרו במקרקעין לאחר עזיבתה של התובעת. כך, הנתבעת נדרשה לשלם לתובעת: פיצוי בגין שווי המבנים וההשקעות (לרבות רווח יזמי); פיצוי בגין שווי דמי השכירות במשך פרק הזמן הנדרש לבניית המבנים מחדש והפעלת העסקים בהם; פיצוי בגין מוניטין התחנה. דרישות אלה נדחו על ידי הנתבעת.