א.ח.מ. מתכת ובניה 2003 בע"מ נ' רחמני ד. עבודות עפר בע"מ

לפני בקשה של צד ג' (המבקשת) לעיון במסמכי תיק התובענה אשר לפני.

1. המבקשת מבקשת לעיין בכתב התביעה, כתב ההגנה, בתצהירים, בגילוי המסמכים, בתשובות לשאלון וכן בבקשות ביניים אשר הוגשו במסגרת תיק זה. לטענת המבקשת החומר האמור נדרש לה היות ועבדה אצל הנתבעת, אך זו סירבה לשלם לה את שכרה ובשל הגשת תביעה כנגד הנתבעת, עיכבה זו את התשלומים המגיעים לה.

2. הנתבעת טענה כי טענותיה של המבקשת בתביעתה אינן נכונות וכל תכליתה בבקשה זו היא להטיל דופי בנתבעת ולערער את המוניטין החיובי אשר רכשה הנתבעת במרוצת השנים. לטענת הנתבעת המבקשת עשתה כן בכמה וכמה תיקים וזאת מתוך כוונה להפעיל לחץ על הנתבעת ולהלך עליה אימים.

3. הנתבעת טוענת כי הבקשה כללית ואין בתובענה זו דבר הרלבנטי לתובענה שם. המדובר באמצעי מכביד ומיותר. לטענתה, המבקשת לא הצביעה על כל טעם המצדיק את מתן זכות העיון ולא הוכיחה כל טעם ולפיו העיון נדרש לה לצורך ההליך בתובענה שלה. משכך, עתרה הנתבעת לדחיית הבקשה וחיוב המבקשת בהוצאות.

4. התובעת דכאן, לא התנגדה לבקשה וטענה כי ככל שיהיה בכך על מנת להוכיח את שיטת הנתבעת, הרי שאין בסיס להתנגד לבקשה.

    

   דיון:

5. עקרון פומביות הדיון מעוגן בס. 3 לחוק יסוד השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט. זכותו של אדם לעיין בתיק בית המשפט גם אם אינו בעל דין, נגזרת מעקרון פומביות הדיון. ראה בע"א 3976/04 בורנשטיין נ. קבוצת כרמלטון ואח' (ניתן ביום 25/10/04).

6. תקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת כי כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. תקנה 4(ג) קובעת כי בקשת עיון תהיה מנומקת ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת. תקנה 4 (ד) קובעת כי בבואו של בית המשפט לשקול בקשת עיון עליו לתת דעתו, בין השאר, "לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". תקנה 4(ו) קובעת כי ככל והחליט בית המשפט להתיר את העיון "רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".

7. בחינת הבקשה לעיון בתיק נעשית במסלול תלת שלבי: בשלב הראשון, יש לבחון אם קיים איסור שבדין על זכות העיון בחומר המבוקש. בהנחה כי אין איסור בדין, במסגרת השלב השני יש לבחון אם העיון מוצדק לאור עיקרון פומביות הדיון כאשר נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון והנטל למניעת העיון מוטל על המתנגדים לכך. בשלב השלישי ובהנחה שיש הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך איזון בין הזכות לעיון הנגזרת מפומביות הדיון לבין פגיעה מידתית בזכותם של המתנגדים לעיון ובשים לב להקצאת משאבים של בית המשפט. עא 8849/01 - צבי סבוב, עוד נ' פז-גל חברה לשווק בעמ ואח', פד נט(5), 385.

8. כאמור תקנה 4(ג) קובעת כי בקשת עיון תהיה מנומקת ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת. "... אדם המגיש בקשה לעיון בתיק נדרש לנמק את בקשתו באופן שטעמו האמתי של העיון יהא גלוי וברור. על מבקש העיון להציג את עניינו בתיק, כך שבית המשפט יוכל להבין היטב את האינטרס המונח ביסוד הבקשה, ולאזנו מול שיקולים נוגדים, ככל שישנם. ... על הבקשה לעיון לתאר באופן נהיר ומדויק את סיבת העיון, כדי שבית המשפט יהא מסוגל לשקול אם נדרשת תגובה של בעלי-הדין בתיק, וכדי שבעלי הדין יוכלו למסור תגובה רלוונטית, עניינית וקונקרטית - אם התבקשה תגובתם. סעש (ירושלים) 48297-05-15 פלוני נ' אלמוני, תק-עב (21/10/2015).