ת"א 27728-10-14

בפניי בקשת הגב' גניה לפל והגב' חוה רם (להלן: "המבקשות") להצטרף לתובענה זו.

המבקשות טוענות בבקשתן כי הן רשומות כחוכרות לדורות של חנות ומבנה שירותים, הצמוד לה בעורף החנות, ברחוב הרצל 165 ברחובות. לטענת המבקשות מבנה השירותים נהרס, אך שטחו שייך להן. לטענתן, הסעד המבוקש בתובענה זו ע"י התובע עלול לפגוע בזכויות הקנייניות שלהן במבנה השירותים.

התובע הגיש את תגובתו לבקשה, בה התנגד לצירופן של המבקשות. לטענתו, צירוף המבקשות לתובענה יצור חזית חדשה ושונה לחלוטין מן הנושאים הנדונים בתביעה ועל כן אין כל סיבה לעכב ולסרבל את הדיון בתביעתו.

בדיון שנערך בפניי ביום 14.5.15, שב התובע והתנגד לצירופן של המבקשות. ב"כ התובע ציין בפרוטוקול הדיון כי קיימת חפיפה, ככל הנראה, בין השטח שהתובע רכש לבין השטח שהמבקשות טוענות שהוא בבעלותן. יחד עם זאת, הוסיף ב"כ התובע כי צירופן יסרבל את ההליך שבפנינו וכי המבקשות יכולות לטעון את טענותיהן בתביעה נפרדת (ר': עמ' 7 לפרוטוקול הדיון, החל משורה 25 ועד עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 2).

הנתבעים אף הם מתנגדים לצירופן של המבקשות. לטענתם, לא צורפו לבקשת המבקשות ראיות לכן שמדובר באותו המיקום של החנות שנמכרה וכי הנתבעים מכרו את החנות כשלא היו שם שירותים (ר': עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 35-27).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה המתנגדת לה ובתשובת המבקשות, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון, כמפורט לעיל, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולצרף את המבקשות כנתבעות בתובענה זו.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה"

פסיקת בתי המשפט הכירה באפשרות צירופו של צד לתובענה כאשר הדבר דרוש ונכון, וזאת אף ללא הסכמת התובע:

"... על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), רשאי בית המשפט להורות על צירוף נתבע, בין היתר כאשר נוכחותו בבית המשפט "דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים, כגון מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו: ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עלולה זכותו של אדם להיפגע אם לא יצורף (ראו: רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד [פורסם בנבו]; רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970)).

9.אכן, בצירוף נתבע שלא על פי בקשת התובע יש משום כפייה על התובע. אף על פי כן, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע, חרף התנגדות התובע: "בית המשפט מוסמך לצרף נתבע נוסף, על פי בקשתו או על פי בקשת הנתבע המקורי, על אפו ועל חמתו של התובע, אם פסק דין שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של הנתבע הנוסף, ומטעם זה לא נפתרה 'בשלמות וביעילות' המחלוקת שנפלה בין התובע ובין הנתבע המקורי" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 200 (מהדורה שביעית, 1995))." (ר': רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' יעקב רבינוביץ' (פורסם במאגרים, ניתן ביום 8.1.12).