ת"א 27728-10-14 פיליבה נ' ביסטרי ואח'

מבוא

1. בפני בקשת התובע, המכונה "בקשה למתן סעד זמני (רישום חכירה ספציפית)", במסגרתה מבקש הוא כי בית המשפט יורה על רישום חכירה ספציפית לטובתו בגין החנות שרכש מאת הנתבעים בהתאם להסכם מכר מיום 15.6.11.

   לטענת התובע, הנתבעים מודים בכתב הגנתם כי קיימת לו הזכות לרשום חכירה ספציפית בגין החנות, אלא שלטענת הנתבעים התחייבותם הינה להעברת זכות חכירה בלבד ולא זכויות בעלות, בנוסף לכך. משכך, מבקש הוא כסעד ביניים, וכדי לצמצם את נזקיו, לרשום חכירה ספציפית על החנות, תוך כדי המשך ניהול התובענה.

   לבקשה צורף תצהירו של מר שלומי פיליבה, בנו של התובע.

2. הנתבעים הגישו תגובה לבקשה. בתגובתם, טוענים הנתבעים כי הליך קדם המשפט בתובענה הסתיים זה מכבר וכי כבר נקבע מועד לישיבת טרום הוכחות. על התובע היה להגיש את כל בקשותיו, לרבות בקשה זו, עוד בשלב קדם המשפט. משלא עשה כן, ומשלא ניתן טעם מיוחד לכך בהתאם להוראות תקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), אין לדון בבקשתו.

   לטענת הנתבעים, הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים לצורך מתן סעד זמני. לטענתם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם וכי בקשה זו מהווה הטעיה רצופה של בית המשפט תוך הסתרת עובדות מהותיות. הנתבעים טוענים, כי התובע יכולה היה עוד ביום 20.7.14 לרשום חכירה ספציפית בגין החנות וכי הינו יכול לעשות כן גם היום, לאחר ששלחו לו את באמצעות שליח את המסכמים הנדרשים לשם כך לרבות שטר החכירה על תנאיו. לטענתם, התובע לא הצביע על כך נזקים שלטענתו נגרמים לו. לטענתם, התשריט שערך התובע הינו תשריט מטעה שמידותיו גדולות יותר מהתשריט שצורף לשטר החכירה, כלומר בשטח גדול יותר מהחנות שנמכרה לו. לטענתם, רק בדיון ההוכחות יוכל התובע להוכיח שהמדידה שהוגשה מטעמו הינה נכונה.

   עוד טוענים הנתבעים, כי אין מדובר בבקשה ל"סעד זמני" אלא ניסיון של התובע לקבל את הסעד העיקרי בתביעתו, על דרך בקשה ל"סעד זמני".

3. התובע בתשובתו טוען כי הבקשה לא הייתה יכולה להיות מוגשת לפני ישיבת קדם משפט מיום 21.12.14 מאחר וההחלטה בדבר הקפאת הליכי פירוק השיתוף, המתנהלים בבית משפט השלום בראשון לציון, ניתנה רק ביום 26.1.15.

   התובע מוסיף וטוען כי הנתבעים הם ששלחו לו שטרי חכירה עם תרשים לקוי שאינו נאמן למציאות. לטענתו, בתצהיר עדות הראשית מטעם הנתבעים אין התייחסות או התנגדות לתרשים החנות שהוגש בתצהיר התביעה. התובע טוען כי הנזק שלו הינו בעצם אי רישום הזכויות ומפנה לפירוט הנזקים בתצהיר עדות הראשית שלו.

   עוד טוען התובע כי אין לקבל את הטענה לפיה מדובר בניסיון לקבל את הסעד העיקרי של התובענה, מאחר ובקשה זו הוגשה נוכח הקפאת הדיון בתביעת פירוק השיתוף ועקב העובדה כי צפויה תקופה ממושכת של היעדר רישום.

   דיון והכרעה

4. תקנה 365 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי דרך הגשת בקשה לסעד זמני, והדיון בה, תתברר כדרך שמבררים בקשה בכתב עפ"י תקנות 240 ו-241.

5. לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה המתנגדת לה ותשובת התובע, ובהתאם לאמור בתקנה 241 (ד), אני מוצאת כי אין בידיי לקבל את הבקשה, כבקשה לסעד זמני.