ת"א 2766-09 קלימי ואח' נ' פודים

א. כללי

1. בפניי תביעה על סך 1,409,484 ₪ (נכון ליום 17.2.09). בבסיס התביעה עומדת טענת התובעים, כי הנתבע, שייצג אותם כעורך דין במספר הליכים משפטיים, התרשל במילוי תפקידו בשני הליכים ונטל לכיסו סכומים שהיו אמורים להגיע לידיהם במסגרת הליך שלישי.

2. יצוין כי התביעה שכאן היא גלגול של תביעה שהוגשה במקורה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2007, על סך של 2,500,001 ₪. אותה תביעה נמחקה בשנת 2008 לבקשת התובעים, תוך חיובם בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד (פסק דין בת"א (מחוזי ירושלים) 9264/07, נספח ב לתצהיר הנתבע). מספר חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה לבית משפט זה, במתכונת מחודשת.

3. התביעה התנהלה בפני כבוד השופטת מלכה אביב, שאף שמעה את מרבית העדויות בה. לפני מספר חודשים, בעקבות צאתה של כבוד השופטת אביב לשבתון ממושך לקראת פרישה, הועברה התביעה לטיפולי. בהתאם לסמכות שהוקנתה בתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, שמעתי את יתרת העדויות, ואילו העדויות שכבר נשמעו בפני כבוד השופטת אביב לא נשמעו מחדש.

    

   ב. עיקרי העובדות וההליכים הרלוונטיים

4. התובע 1, סוכן ביטוח במקצועו, הוא בעל השליטה בתובעת 2, ובאמצעותה ניהל את מרבית עסקיו. הנתבע שימש כעורך דין, ולאורך שנים ארוכות ייצג את התובעים בעניינים שונים. בין היתר ייצג הנתבע את התובעים בשלושה הליכים משפטיים, שהם הרלוונטיים לתביעה שבפניי. אפרט את השתלשלות העניינים הצריכה לעניין בנוגע לכל אחד מהליכים אלה.

5. ההליך הראשון, שיכונה להלן תביעת הבנק, הוא תביעה שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק) נגד התובעים, בגין חוב נטען לבנק של תובעת 2 כחייבת, ושל תובע 1 כערב (ת"א (שלום ירושלים) 12222/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' טלעד מימון והשקעות בע"מ; כתב התביעה באותו הליך צורף כנספח א לכתב התביעה שכאן). במסגרת תביעת הבנק, הגישו התובעים בקשת רשות להתגונן, בטענה כי יתרת החוב בחשבון תובעת 2 נוצרה בעיקר משום שהבנק רכש בשמה, על דעת עצמו, מניות של חברה מסוימת, שלמפרע ערכן ירד משמעותית (נספחים ב ו-ג לכתב התביעה).

6. בקשת הרשות להתגונן שהגישו התובעים נתקבלה, ובית המשפט הורה על השלמת הליכי גילוי מסמכים ושאלונים עד למועד שבו נקב. אלא שהנתבע, שייצג את התובעים, נמנע מלהעביר תצהיר גילוי מסמכים כנדרש, ולא עשה כן גם בחלוף כארבעה חודשים. בנסיבות אלה הגיש הבנק בקשה למחיקת כתב ההגנה, ובהחלטתו מיום 29.7.04 הורה בית המשפט לתובעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים בתוך 30 ימים, שאם לא כן יימחק כתב ההגנה. גם אז לא הוגש התצהיר מטעם התובעים, ועל כן הורה בית המשפט ביום 6.9.04 על מחיקת כתב ההגנה. בהתאם, ביום 20.9.04 ניתן פסק דין שבו חויבו התובעים לשלם לבנק סך של 365,730.66 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, הכל כמפורט בפסק הדין (נספחים ד-ז לכתב התביעה שכאן).

7. הנתבע עתר בשם התובעים לביטול פסק הדין. במסגרת הבקשה הצהיר הנתבע כי "כתוצאה מתקלה משרדית לא נרשם המועד ביומן וכתוצאה מכך לא היה לי המעקב להכנת תצהיר גילוי המסמכים, ומסיבה זו לא הוגש התצהיר במועד שנקבע ע"י בית המשפט". בית המשפט דחה את הבקשה, בהתייחסו ל"בוטות המחדל שבאי הגשת תצהירי גילוי המסמכים כנדרש". לטעמו של בית המשפט, בוטות זו הצדיקה שלא לבטל את פסק הדין, למרות ש"לכאורה קיימים סיכויים ל[תובעים] להוכיח את טענתם" (הבקשה וההחלטה מיום 9.11.04, נספחים ח ו-י לכתב התביעה).