ת"א 27639-10-14 סבג נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ,סניף בורסת היהלומים

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר  

1.לפני בקשת התובע – המבקש , במסגרת תביעתו כנגד המשיב מס'1- הבנק ע"ס כ- 28 מליון ₪ , לפטור מתשלום אגרת משפט .

2.בבקשתו הנתמכת בתצהירו מיום 6.10.14 על נספחיו , טען המבקש בין היתר ובתמצית , כי הוא בן 81 ,חסר יכולת כלכלית, פנסיונר , מצבו הבריאותי אינו שפיר והא מתגורר עם אשתו בת ה-74 בדירה שכורה ומתקיים מקצבת זיקנה בסך 2143 ₪ ( ר' נספחים א'-ב' לבקשה ).

לדברי המבקש אשתו עובדת ומשתכרת סך של 5000 ₪ לחודש , מקבלת קצבת זיקנה בסך 1502 ₪ לחודש ורכב רשום על שמה .(ר' נספחים ז'-ד' ).

לטענת המבקש , יש לו חובות רבים בהוצל"פ (ר' נספח ח' ) ולעיתים הוא נעזר בילדיו בשל הוצאותיו הגבוהות .

3. בנק דיסקונט ( להלן: "המשיב " או "הבנק ") בתגובתו המפורטת האוחזת ב-27 דפים ובנוסף נספחים רבים ,טען בין היתר ובקליפת האגוז , כי דין בקשת המבקש להידחות מפני הטעמים הבאים :

א. כי בקשת המבקש הוגשה תוך הסתרה וניסיון להטעות , לפי שהוא השמיט מבקשתו את עמ' 8 להסכם הפשרה אשר נחתם בינו לבין הבנק עוד בחודש 5/99 , בהתאם לו התחייב הוא שלא לנקוט בעתיד הליכים כנגד הבנק (ר' נספח 1 לתגובה וסע' 7.2 בו ).

ב. בהתייחס לעילת התביעה :

לטענת הבנק כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כלפיו , הוא מנוסח באורח לקוני וכוללני , בלא ראייה הצגת הולמת לקיומם של תוכניות חסכון וני"ע , אינו מפרט מהו סכום הכספים אשר לשיטת המבקש עמדו לזכותו בחשבון "ונעלמו" . לשיטת הבנק תביעת המבקש התיישנה מאחר והארועים הנטענים ארעו לפני כ-20 שנה ולכל המאוחר בשנת 1994 , אין תחולה לסע '8 לחוק ההתיישנות , המבקש ויתר על כל טענותיו במסגרת הסכם הפשרה מיום 19.5.99 (ר' סע' 7.2 וכן סע' 3.2 להסכם ) . קייןם מעשה בית דין בין הצדדים לאור הליכים קודמים שהתקיימו בינהם ופס"ד שניתן בשנת 1992 (ר' נספח 6 לתגובה ) .

על המבקש היה לנקוט בהליך של טענת "פרעתי " בהוצל"פ ,התביעה הוגשה בשיהוי וסכומה מוגזם ומופרך . (ר' בהרחבה סע' 132-28 לתגובה ).

ג.. באשר למצבו הכספי של המבקש :