חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 27619-01-16 סיאנס ואח' נ' גנסלר ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
27619-01-16
1.3.2016
בפני השופטת:
חנה פלינר

- נגד -
מבקש/נתבע מס' 6:
בנימין אופנהיים
עו"ד יעקב חנגל 		משיבים:
1. בנימין סיאנס
2. גבריאל סיאנס
3. שמואל סיאנס
4. מוסה סיאנס יואב מוזר ואח

עו"ד יעקב חנגל
החלטה

בפניי בקשה למחיקה על הסף של תביעה לפירוק שיתוף מהטעם של חוסר סמכות עניינית לבית משפט מחוזי.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה, ובתגובות המשיבים והמבקש מצאתי כי דין הבקשה להתקבל וזאת מן הטעמים הבאים:

סמכותו העניינית של בית משפט השלום קבועה בסעיף 51 (א) לחוק בתי המשפט הקובע-

"51.(א)בית משפט שלום ידון באלה:

(1)...

(2)...

(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

שאלת הסמכות העניינית מוכרעת על פי מבחן הסעד, כפי שנתבקש בכתב התביעה (ראו למשל ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא (3) 561 (1977); ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז (3) 1 (1983); ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט (3) 529 (2004); רע"א 4890/15 אלוש נ' עיריית טבריה (פורסם בנבו, מיום 31.12.15) (להלן: "עניין אלוש") .

הסעד המבוקש בתביעה, לפי כותרתה ולפי האמור ב"מהות התביעה" הוא פירוש שיתוף במקרקעין. תביעה מסוג זה, בהתאם למבחן הסעד, תוגש לבית משפט השלום – "ויהא שוויה אשר יהא".

בעניין אלוש אליו מפנים הן המבקשים והן המשיבים נקבע כי יש לקבוע את הסמכות, מעבר לסעד המבוקש, לפי מהות הזכויות במוקד המחלוקת. מבחינת כתבי הטענות עולה כי מדובר בזכויות קנייניות במהותן ובאופיין הנוגעות למגרש מס' 116. במקרה שלפנינו,המשיב (התובע) רואה במגרש יחידה קניינית שאת השיתוף בה הוא מבקש לפרק, הזכויות שבידיו מתוארות כ"חלק מירבי מהזכויות במגרש" (נספח 5 לכתב התביעה) וכעולה מכתב התביעה עצמו.

בית המשפט לא יתן סעד שלא התבקש לו מפורשות אלא במקרים חריגים [ע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה (פורסם בנבו, 8.6.05)]. להפעלת כלל זה יש להידרש לשלושה תנאים אשר אינם מתקיימים בעניינינו. [ראו והשוו עא 8854/06 ‏ ‏ קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין, פס' 22 לפס' דינו של השופט דנציגר (פורסם בנבו, 20.3.2008) והאסמכתאות הרבות המובאות שם]. הסעד המבוקש בכתב התביעה הוא פירוק שיתוף במקרקעין, תביעה המצויה בסמכות השיפוט העניינית של בית משפט השלום – ולא מבוקש כל סעד אחר. איני סבורה כי דרך רישום הזכויות במקרקעין אותן מבקשים לפרק משפיעה במקרה הנדון על מבחן הסעד וקביעת הסמכות לאורו; כמו כן, ולאור הלשון המפורשת של סעיף 51, גם לשאלת שווי המקרקעין אין משמעות במקרה זה.

לסיכום, דין הבקשה להיתקבל ולכן הנני מורה על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך – הוא בית משפט השלום בתל אביב.

המשיבים 1-4 ישאו בהוצאות בקשה זו בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

החלטה זו ניתנה כרשמת.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ו, 01 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>