ת"א 27608-10-16 כהן נ' בנאמו

זו היא בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיב להימנע מלפנות את המבקש ואת מיטלטליו וחפציו מהדירה ברחוב רפפורט 5 בירושלים, אותה שכר המבקש מהמשיב.

השתלשלות העניינים בהליך

1.הבקשה לסעד זמני הוגשה אמש (25.10.2016), בטרם הגשת תובענה. המבקש, שאינו מיוצג, עתר בבקשתו להימנע מהפינוי "לפחות כרגע לשבועיים".

2.בהחלטתי מאתמול (25.10.2016) צוין כי הבקשה לצו מניעה ארעי הוגשה בלא שצורף לה תצהיר והתחייבות עצמית, ובלא שהמבקש צירף לעיוני פסקי-דין והחלטות שניתנו בהליכים קודמים בין הצדדים. בהתאם לכך, ניתנה למבקש אורכה להשלים בקשתו עד היום בשעה 11:00. המבקש הגיש אמש תצהיר והתחייבות עצמית, ואז ניתנה החלטה נוספת לפיה מאחר שהמבקש לא צירף פסקי-דין והחלטות שניתנו בהליכים קודמים בין הצדדים על-אף שהתבקש לעשות כן, ומאחר שהבקשה אינה מלאה ובהירה דיה, לא יינתן סעד ארעי, אולם ייקבע דיון להיום בשעה 11:30. יוער כי החלטה זו נמסרה לידי המבקש על-ידי מאבטח בית-המשפט ועל-ידי המזכירות (האחרונה המציאה את החלטתי גם למשיב).

3.המשיב, שהנו עורך-דין, התייצב לדיון היום בשעה שנקבעה, ואילו המבקש נעדר מאולם-הדיונים. לאחר המתנה של 15 דקות, החל הדיון, המשיב פרש את טענותיו, ולאחר מכן הוכתבה החלטה לפרוטוקול במעמד המשיב בלבד. לאחר סיום הכתבת ההחלטה וטרם סגירת פרוטוקול הדיון, הגיע מאבטח של בית-המשפט לאולמי, והודיע כי המבקש הגיע לבניין בית-המשפט לצורך הדיון שנקבע לו. לפיכך, הוריתי על הפסקה בדיון על-מנת לאפשר למבקש להגיע לאולם-הדיונים. לאחר זאת, נשמעו טענות שני הצדדים ונקבע כי החלטה תישלח אליהם.

טענות הצדדים בתמצית

4.המבקש טען לפניי כי הסכם השכירות בינו לבין המשיב נעשה מלכתחילה לתקופה של שלוש שנים, אולם המשיב ביקש ממנו לקצר את תקופת השכירות ולסיימה כעבור שנה וחצי, ובכך גרם לו "עיוות-דין". המבקש הוסיף וטען כי ביקש מהמשיב לפני חג שמחת תורה האחרון לפנות את הדירה "תוך שלושה ימים", אך בסופו של דבר לא עשה זאת שכן לדבריו: "הנתבע (המשיב) לא רצה. הוא החליף צילינדר והרס אותי" (פרוטוקול דיון מהיום, עמ' 5, ש' 2-3). המבקש עתר ל"עוד שבועיים סופית...אני רוצה שבועיים, שלושה נוספים עד הפינוי" (שם, ש' 7-8).

5.המשיב שלל את טענת המבקש לפיו נעשה ביניהם מלכתחילה הסכם שכירות לתקופה של שלוש שנים, והדגיש כי המבקש מעולם לא הציג הסכם בכתב כזה. זאת ועוד; המשיב הציג לפניי פסקי-דין קודמים בין הצדדים אליהם אתייחס להלן, וטען כי היה על המבקש לפנות את המושכר עוד ביום 17.7.2016, והדבר לא נעשה. לטענת המשיב, המבקש כבר התחייב בעבר מספר פעמים לפנות את הנכס עד מועד מסוים ולא עמד בכך שוב ושוב. בין היתר, הציג המשיב באולם-הדיונים סרטון שנשמר בטלפון הנייד שלו, בו מצולמת שיחה שהמשיב ניהל עם המבקש, ובה נשמע המבקש מבטיח למשיב כי יתפנה מהדירה עד שעה 11 בבוקר של ה"איסרו חג" (קרי- 25.10.2016), הוא יום הגשת הבקשה שלפניי. ואולם המבקש לא פינה את הנכס, ותחת זאת הגיש את ההליך שבכותרת ועתר לאורכה נוספת של מועד הפינוי. בהתחשב בכל אלה, סירב המשיב ליתן למבקש אורכה נוספת כלשהי, ובלשונו: "אני לא מוכן לעוד דקה, כי זה לא נגמר" (שם, ש' 28).

דיון והכרעה

6.מאחר שהחלטתי הקודמת היום ניתנה במעמד צד אחד עקב איחור המבקש לדיון שנקבע, הרי עם התייצבות המבקש באולם (באיחור ניכר), ראיתי לקיים דיון מחדש ולשמוע את טענות הצדדים במלואן. לאחר כל זאת, נותרתי בדעה כי דין הבקשה להידחות.