ת"א 27423-12-13

תלויה ועומדת לפני בקשתה של התובעת לתיקון כתב התביעה ע"י תיקון אחת מעילותיה, הוספת סעד של סילוק יד, הגדלת סכום התביעה וצירוף היועץ המשפטי של הנתבעת כנתבע נוסף בתביעה.

המחלוקת ובקשת התיקון  

1. התובעת הינה הבעלים של חלקת קרקע בשטח של 643 מ"ר בקרית אתא, הידועה כחלקה 244 גוש 11017. החלקה משמשת החל משנת 1983, למעט הפסקה קצרה בשנות התשעים לטענת התובעת, כמגרש חנייה של הנתבעת, וזאת מכוח צו שהוצא על פי חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), תשמ"ז -1987 (להלן: "החוק") אשר חודש מפעם לפעם לאורך השנים.

    

2. ביום 26.6.13 הוציאה הנתבעת, באמצעות המנכ"ל שלה, הודעה בדבר הארכת הצו שניתן ביום 26.5.08 לחמש שנים נוספות. דיון בעניין תוקפה של הודעה זו ("הצו" מיום 26.6.13) הובא אל בימ"ש לעניינים מקומיים בקרית ביאליק, לפני כב' השופט ארגמן, במסגרת ערר שהגישה התובעת (עמ"א 60015-07-13).

3. התביעה דנא הוגשה בטרם ידון הערר ובמסגרתה טענה התובעת כי הנתבעת פלשה לרצועה בקצה הצפוני של החלקה, בשטח של כ- 26 מ"ר, וסללה בה מדרכה וזאת בניגוד לדין שאינו מתיר לה לעשות שימוש בחלקה מלבד לצורכי חניה או פעולות גינון. בתביעתה, עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום דמי שימוש ראויים, בסך של 595 ₪ לחודש, עבור התקופה בה החזיקה ברצועה זו (בכפוף למגבלת ההתיישנות).

   כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה דמי שימוש ראויים בגין כל החלקה, בסכום חודשי של 14,750 ₪, בתקופה שבה היה תלוי ועומד הערר שהגישה ולמעשה עד מועד הגשת התביעה, שכן לשיטתה, בתקופה זו אין כל תוקף לצו והנתבעת תפסה חזקה בחלקה שלא כדין. בעניין זה סומכת התובעת את ידה על הוראת סעיף 18 לחוק הקובע כי צו לשימוש ארעי ייכנס לתוקף עם תום תקופת הערר וככל שהוגש ערר, בתום 15 יום מיום שהצו אושר בידי ביהמ"ש וכפי שאושר.