ת"א 27337-09-12 בבקובי ואח' נ' בן עזר ואח'

בפני בקשה שעיינה חיוב המשיבה בערובה להוצאות.

המבקשת, אשר כנגדה הוגשה הודעת צד שלישי, עתרה לחייב את המודיעה, המשיבה, בהפקדת ערובה להוצאות בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מהטעם של איתנות כלכלית וסיכויי ההליך.

התביעה כנגד המשיבה ונתבעים נוספים, עניינה תביעה כספית. המשיבה ייצגה את הנתבעים מס' 1 ו-2 במסגרת הסכמי הלוואה ואישרה את מסמכי משכון הזכויות לצורכי רישום משכון לטובת התובע. לטענת התובע לימים התברר כי חתימות הנתבעת 2 על כל המסמכים שאושרו על ידי הנתבעת 3 זוייפו. המשיבה אימתה חתימות אלה. בכך נטען כי המשיבה היתה פעילה בנסיון להוצאת כספים מהתובע במעשי הונאה ו/או תרמית ו/או רשלנות (ר' סעיף 4 לכתב התביעה)

המשיבה הגישה הודעה צד שלישי כנגד המבקשת ,המבטחת של הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית וטענה כי הביטוח המבוקש כולל נזקים שעלולים להגרם בשל רשלנות הנתבעת, ועל המבטחת ליתן כיסוי ביטוחי בהתאם לתנאי הפוליסה. עוד נטען כי המבקשת מתנערת מתנאי הפוליסה ולא פרטי את מכלול טעמי הדחייה בהזדמנות הראשונה ועל כן היא מושתקת מלעשות כן במועד מאוחר יורת.

המשיבה טוענת בבקשה זו כי סיכויי הודעת צד השלישי קלושים מאחר שהפוליסה אינה מכסה את מעשי תרמית נשוא כתב התביעה. עוד נטען כי המשיבה לא שילמה עד היום הוצאות אשר נפסקו כנגדה במסגרת תיק זה ואף טענה במסגרת כתבי הטענות בדבר מצבה הכלכלי הקשה.

אני מפנה לפסק הדין שניתן בענין רעא 2142/13 ‏ נעמאת נ' קרמין על – ידי כב' השופט ניר הנדל אשר מנה ארבעה שיקולים עיקריים להיעתרות לבקשה מסוג זה: האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה..המכנה המשותף לשניהם הוא היעדר מען בארץ, השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע, שהניסיון מלמד ששני מרכיביו נוהגים לעמוד כתף אל כתף בבקשות להפקדת ערובה.

ענייננו כאמור בשני השיקולים האחרונים.

בהקשר זה קבע בית המשפט :

"סיכויי תביעה קלושים – במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק" (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [פורסם בנבו] (16.1.2013) [להלן: פרשת יגרמן]; וראו גם: רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (14.11.2013)). במקרה שכזה יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך והאינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. לצד זאת יש לזכור את "המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון" (רע"א 3462 גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (17.9.2014)).