פלונית נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ

1.לפני בקשת התובעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניינה בעקבות תאונת דרכים שארעה לה ביום 7.6.15 (להלן: "התאונה").

התביעה היא תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונה והיא הוגשה ומנוהלת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הוועדה הרפואית מדרג ראשון שליד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הוועדה הראשונה") קבעה, כי לתובעת נותרו נכויות זמניות לתקופות שונות עד ליום 15.3.16, וכי לאחר מכן לא נותרה כל נכות צמיתה בתחום האורטופדי.

התובעת הגישה ערר על קביעת הועדה מדרג ראשון. הועדה הרפואית לעררים (להלן: "ועדת העררים") אישרה את קביעת הועדה מדרג ראשון בכל הקשור לנכות הצמיתה. קביעה זו היא קביעה על פי דין כמשמעה בסעיף 6ב' לחוק ובקשת התובעת להבאת ראיות לסתור מוגשת מכוח סעיף זה.

3.התובעת טוענת בבקשתה, כי הועדה הרפואית התעלמה מממצאי בדיקת ה- CT שביצעה התובעת ביום 17.5.16, כשנה לאחר התאונה והתעלמה מן הממצא המעיד על בלטי דיסק בין חוליות L4-L5-S1, וכן שגתה בניתוח ממצאי הבדיקה הטומוגרפית שבוצעה כיומיים לאחר התאונה, כאשר קבעה כי הממצאים המופיעים ביחס לגב המותני והתחתון מקורם בשינויים ניווניים שהתהוו במהלך השנים ולא תוצאה של התאונה, שאירעה יומיים קודם לכן.

התובעת הפנתה במסגרת הבקשה לתעודה רפואית שנערכה על ידי מומחה מטעמה ולפיה בעטיה של התאונה נותרה לה נכות צמיתה כוללת בשיעור של 20%, כשלטענתה תעודה רפואית זו מצדיקה כשלעצמה הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

4.הנתבעת טוענת מנגד, כי בקשתה של התובעת נעוצה בחוסר שביעות רצון מקביעות הוועדות הרפואיות, מבלי שהוכח כי נפל בהן פגם כלשהו שמצדיק הבאת ראיות לסתור. הוועדות עיינו במלוא המסמכים אליהם הפנתה התובעת, לרבות בדיקת הטומוגרפיה מושא הבקשה, ואלה מלמדים כי התובעת סבלה מבעיות בעמוד השדרה עובר לתאונה וללא קשר אליה.

הנתבעת מפנה להלכה הפסוקה לפיה ייעתר בית המשפט לבקשה להביא ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, אשר לא התקיימו בענייננו לטענתה, וכן עתרה להתעלם מהתעודה הרפואית שצירפה התובעת לבקשתה – שהינה בבחינת חוות דעת רפואית אסורה כאשר מדובר בתביעה המתנהלת לפי חוק הפיצויים.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובה על נספחיהן, ובחינה ושקילה של טענות הצדדים, מצאתי כי לא התקיימו במקרה שלפנינו הטעמים המיוחדים אשר יצדיקו התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי. להלן נימוקיי.

המסגרת הנורמטיבית