ת"א 2728-09-15 ב' מ' נ' ש'

לפניי בקשה למתן פס"ד חלקי אשר יורה על סילוק ידו של המשיב מנכס נשוא התביעה שהינו דירה ב***, (להלן: "הנכס").

לטענת המבקשת (היא התובעת) בכתב התביעה, המשיב (הוא הנתבע) שוכר מזה כ-15 שנה את הנכס ומשלם את דמי השכירות למר א' ב' מ'. לטענת המבקשת, ניתן פס"ד חלוט נגד מר א' ב' מ' המורה על סילוק ידו מן המקרקעין, לרבות מן הנכס אותו שוכר המשיב. לטענתה, על אף שהובהר למשיב המצב המשפטי לאשורו, מסרב האחרון לשלם לה את דמי השכירות בגין הנכס ומשכך, הוגשה נגדו התביעה הנוכחית שהינה תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שכירות.

לטענת המשיב, כפי שעולה מכתב הגנתו, הוא שוכר את הנכס ממר א' ב' מ'. בשלב כלשהו, הודיע לו מר א' ב' מ' כי אין לו זכויות בנכס וכי הזכויות במקרקעין ובנכס שייכות למר י' ולילדיו של מר י' ב' מ'.

ככל שניתן להבין מכתבי הטענות, ה"ה ב' מ' הינם אחיו של בעלה המנוח של המבקשת עמם היה מצוי בסכסוך ארוך שנים בכל הנוגע למקרקעין, לרבות הנכס. המבקשת מפנה לפסה"ד של ערכאות שונות שעניינם הסכסוך במקרקעין ומבקשת ללמוד מהם לעניין זכויותיה בנכס. לטענתה, ביהמ"ש המחוזי כערכאת ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים בתמ"ש 6746-10-13, הותיר על כנו את הצו לסילוק יד נגד א' ב' מ' והשאיר את הבירור העובדתי בקשר להחזקת המשיב במקרקעין במשך השנים ובקשר לדמי שימוש ראויים, להליך חדש.

לכאורה, די בטענה אחרונה זו של המבקשת כדי להורות על דחיית הבקשה, שכן זכויותיו של המשיב לא נדונו באף אחת מן הערכאות.

כאמור, כתבי הטענות מטעם שני הצדדים גדושים בטענות עובדתיות המתייחסות לזכויות במקרקעין הן של התובעת והן של ה"ה א' וי' ב' מ' מהן נגזרת, לכאורה, זכותו של המשיב כשוכר בנכס. טענות אלו מצריכות בירור עובדתי ומשפטי מעמיק ולא ניתן בשלב זה להיעתר לבקשה ולהורות על סילוק ידו של המשיב מהנכס.

על כן, בשלב זה, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ו, 30 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.