מולדובן נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ואח'

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. ה"ה מולדובן (להלן ולשם הנוחות: "התובעים") התקשרו עם הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ (להלן ולשם הנוחות: "הנתבעת") ביום 2.7.2006 בשלושה הסכמים: הסכם לביצוע תשתיות ציבוריות, הסכם ביצוע עבודות לפיתוח פנים מגרש והסכם לביצוע עבודות בניה (ר' נספחים ב1 – ב3 לכתב התביעה). לשם הנוחות שלושת ההסכמים אשר כאמור נחתמו בצוותא חדא, יכונו להלן: "ההסכם".

2. אין חולק כי התוצאה של שלושת ההסכמים הללו היא כי הנתבעת התחייבה כלפי התובעים לבנות דירת מגורים על מגרש אשר הוקצה לתובעים על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הדירה" או "הנכס").

   על פי ההסכם התחייבה הנתבעת לבנות לתובעים דירה בת 6 חדרים ביישוב לוטם.

3. התובעים סברו כי הדירה שסופקה להם סופקה באיחור וכן כי קיימים בה ליקויים רבים. לאחר שניסיונות תיקון הליקויים לא צלחו, הגישו התובעים תביעה כספית כנגד הנתבעת על סך של 400,000 ₪ כאשר עיקר טענות התובעים עניינן ליקויי בניה בנכס.

4. התובעים צרפו לכתב התביעה, בין היתר, שתי חוות דעת (חוות דעת הנדסית וחוות דעת שמאית), חוות דעת התומכות בטענתם לליקויי ובניה ובשיעור הפיצוי הראוי:

   • חוות דעת של אינג' יואל בן עזרא (להלן: "חוות דעת בן עזרא")

   • חוות דעת של השמאי מאיר ברון (להלן: "חוות דעת השמאי").

5. טענת התובעים בהליך זה הינה כי קיימים ליקויי בניה בנכס, אשר בהתאם לחוות דעת בן עזרא עלות תיקונם היא בסך 320,834 ₪ לא כולל מע"מ. כמו כן, טענו התובעים כי קיימים ליקויי בניה שלא תומחרו בחוות דעת בן עזרא ואשר גרמו לירידת ערך הנאמדת על פי חוות דעת השמאי בסך 36,000 ₪. נוסף על כך טענו, כי הם זכאים לדיור חלופי בסך 20,000 ₪ וכן לפיצויי בגין עוגמת נפש על סך 50,000 ₪.

   יצוין כי בכתב התביעה הועלתה טענה נוספת בדבר איחור במסירה. טענה זו הוסדרה במהלך ההליך בין הצדדים במסגרת פשרה שהושגה בין הצדדים לבין צד ג' ואשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 29.10.18.

6. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים. הנתבעת טענה כי חלק מהעבודות בוצעו על ידי צדדים שלישיים ואין לה אחריות לעבודות אלו. עוד טענה הנתבעת כי עבודות תיקון הליקויים הסתיימו, למעט מספר ליקויים אותם החלה לתקן, כאשר התובעים הם אלו אשר דרשו ממנה להפסיק את עבודות התיקון הללו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי חלק מהליקויים מקורם בהזנחה, רשלנות והתנהגות בלתי סבירה של התובעים.