פלוני נ' מדינת ישראל

התובעת היא אלמנתו של המנוח יעקב טורג'מן ז"ל שנפטר ביום 1.1.15 בגיל 82 שנים.

המנוח עבד כמכונאי אצל הנתבעת 37 שנים עד שפרש בשנת 1995. לטענת התובעת היה חשוף המנוח לאסבסט בו נעשה שימוש בכלי השייט בהם עבד לצורך בידוד ומיגון המנועים.

החשיפה לאסבסט גרמה לטענת התובעת להופעת סרטן ריאה מסוג מזטליומה אצל המנוח כאשר הסימנים הראשונים הופיעו לטענתה כבר בשנת 2010 ואבחון המחלה נעשה בחודש יוני 2013, המנוח נפטר שנה וחצי לאחר האבחון.

על פי הנטען, סבל המנוח לפני גילוי המחלה ואילו סבלו לאחר גילויה, עם התקדמותה וגם כפועל יוצא מהטיפולים להם נדרש, היה בלתי נסבל בעוצמתו.

הנתבעת טוענת כי אין ראיה על כך שהתובע היה חשוף לאסבסט, כך גם נרשם במפורש במסמכים רפואיים, מצדה לא התקיימה, גם לא הוכחה התרשלות כלשהי, הנתבעת מפנה לכך כי אם הייתה חשיפה לאסבסט, היא אירעה שנים לפני שהתגבשו ההוראות והנהלים קרי הנורמה ביחס לעבודה בסביבת אסבסט.

אשר לנזק, הנתבעת טוענת כי זה נבלע בתגמולי המל"ל הגבוהים, מפנה לכך כי המחלה התגלתה בשנת 2013 ואין שום ראיה לכך שהמנוח סבל ממנה קודם לכן, המסמכים הרפואיים בחלקם אף מראים כי לא היו אינדיקציות למחלה או להשלכות כתוצאה ממנה.

הנתבעת מפנה לכך שהמנוח היה בן 82 בעת פטירתו ויש לקחת נתון זה בחשבון.

המל"ל הכיר במחלה כמחלת מקצוע ולאחר פטירתו של המנוח ביום 1.1.15, הכיר בתובעת כתלויה.

בתיק התקיימו קדמי משפט ובסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמה על פיה תפצה הנתבעת את התובעת זאת מבלי להודות בחבות כלשהי מצדה כאשר שאלת גובה הפיצוי קרי הנזק, יוכרע בפסק דין זה.

בהתאם להסכמה הדיונית, וויתרו הצדדים על שמיעת עדים והגישו תחשיבי נזק בשילוב עם טיעונים.

דיון:

הנזקים הנתבעים הם בחלקם נזקים מיוחדים המצריכים הוכחה בראיות ובחלקם נזקים לא ממוניים.

יש לומר כי בתיק שכזה, כאשר אין ראיות על נזק מיוחד כזה או אחר, יכול בית המשפט לבצע הערכה אם כי זו צריכה להיות על הצד הנמוך בשים לב לנטל המוטל על הטוען לנזק ועל העובדה שאין עליו ראיות.