פס"ד בתביעה לסעד הצהרתי של רוכשת מכונית בגין מסי ייבוא

לפני תביעה לסעד הצהרתי של רוכשת מכונית בה ביקשה לקבוע כי חיוב שהושת עליה ע"י המדינה בגין מסי יבוא בטל ובקשה לסעד כספי לפיו אם יוותר החיוב על כנו, הנתבע 2, שייעץ לה בעת הרכישה יישא בתשלום עד הסך של גובה התביעה הכספית 218,549 ₪ "בהתאם להודעות החיוב".

כתב התביעה

1. התובעת ביקשה בדצמבר 2010 לייבא ביבוא אישי, רכב פרטי לשימושה האישי (ג'יפ קומנדור). מספר חודשים לאחר קבלת הרכב לידיה, הוא ניזוק בתאונה. על פי שומה הנזק הוערך כ"אובדן מוחלט" ("טוטאל לוס").

2.בעקבות כך, התובעת ביקשה לייבא רכב נוסף, וביולי 2011, ייבאה התובעת רכב מסוג ג'יפ קומנדור לימטד.

3.לטענת התובעת, הנתבע 2 סיפק לה שירותי ייעוץ לצורך ייבוא הרכב. נטען כי סוכם עמו התשלום הכולל אשר יכסה את עלות רכישת כלי הרכב, ההובלה בארץ היצוא והשילוח הבינלאומי, הטיפול, מסי היבוא, שכר טרחת הייעוץ וכל יתר ההוצאות הכרוכות ביבוא, עד למסירת הרכב בישראל.

4. נתבעת 1 העבירה לתובעת הודעת חיוב עבור 2 הרכבים, בטענה כי המסים על יבוא הרכב חושבו מחדש על ידי בית המכס. לכן, נדרשה התובעת לשלם לנתבעת 1 תוספת מסי יבוא, הפרשי הצמדה וריבית וקנס פיגורים. התובעת חולקת על דרישות החיוב ועותרת כי בית המשפט יצהיר על בטלותה.

לטענת התובעת, ככל שערך הרכב דווח בחסר, הרי שהנתבע 2 דיווח דיווחים כוזבים לנתבעת 1 , ללא ידיעתה. ככל שלא שולמו מיסי היבוא במלואם, הרי שנתבע 2 הוא האחראי. התובעת ביקשה מבית המשפט להצהיר כי הנתבע 2 חייב כלפיה בתשלום כלל הסכומים הנדרשים בהודעות החיוב.

כתב הגנה נתבעת 1

5. הנתבעת 1 טענה כי באשר לרכב המיובא הראשון (ג'יפ קומנדור) הוצהר על ידי התובעת או מי מטעמה, כי ערך הרכב הינו הסך של 22,600$+750$ הובלה וזאת חלף הסכום ששולם בפועל עבור הרכב המחושב לצרכי מס, הסך של 39,308$. בהתאם חושבו המסים על סמך הצהרת התובעת בסך של 71,657 ₪ מס קניה.