ת"א 27040-07-14 דומיקאר בע"מ נ' שאמי

הנתבע מבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור את תוכנו של פסק-דין פלילי מרשיע שניתן נגדו בהליך שהתקיים בבית-המשפט לתעבורה, זאת על-פי סעיף 42ג לפקודת הראיות. התובעת מתנגדת לכך.

א.ברקע הבקשה

1. ביום 24.5.2013 ארעה תאונת-דרכים במעגל תנועה בדלית-אל-כרמל (להלן התאונה). בתאונה היו מעורבים רכב התובעת מסוג טויוטה מ.ר. 4114774 (להלן רכב התובעת), בו נהג אותה עת מר איוב קרא (להלן נהג רכב התובעת), ורכב מסוג פיג'ו מ.ר. 4246304 (להלן רכב הנתבע) שהיה נהוג על-ידי הנתבע.

    

2. בהליך שלפני עתרה התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת בתאונה, בסך כולל של 90,207 ₪; נטען כי התאונה ארעה באשמו של הנתבע והוא שחב בפיצוי התובעת בגין נזקיה. הנתבע התגונן בטענה כי התאונה התרחשה בשל רשלנות נהג רכב התובעת והייתה בלתי-נמנעת מבחינתו; בנוסף הכחיש הנתבע את הנזק הנטען.

    

3. נגד הנתבע הוגש כתב-אישום בתיק ת"ד (חי') 10158-08-13 (להלן התיק הפלילי), בעטיה של התאונה. ביום 15.7.2014 הורשע הנתבע בתיק הפלילי, לאחר שהודה בעובדות כתב-האישום על-פי הסדר טיעון, ודינו נגזר (להלן פסק-הדין הפלילי).

    

4. עיקר טענתו של הנתבע היא כי יש להתיר לו להביא ראיות לסתירת פסק-הדין הפלילי על-מנת להוכיח שגם נהג רכב התובעת נושא באחריות לקרות התאונה. עוד נטען כי הנתבע לא הבין את משמעות הודאתו בהליך הפלילי.